האזור המודגש הוא מיקום משוער בלבד (לפי יחס-עמודים) - לא עוגן מדויק-למילה
קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.
תולע ויאיר שפטו את ישראל אחרי אבימלך תוכן הפרק: תולע בן פואה שופט אחרי אבימלך, ו'בן דודו' הוא שמו לפי רש"י, ואחריו יאיר הגלעדי, שלשים בניו רוכבים על עירים (פסוקים א-ה). ישראל שבים לעבוד שבע עבודות זרות לפי רש"י, וה' מוכרם לפלשתים ולבני עמון, שלחצו אותם שמונה עשרה שנה (פסוקים ו-ט). ישראל מתוודים, ובתשובת ה' אליהם על ידי נביא נמנות שבע הצלות לפי רש"י, ואחר כך הם מסירים את אלהי הנכר, ולפי מצודת דוד נחם ה' על הרעה (פסוקים י-טז). בני עמון נאספים בגלעד ובני ישראל במצפה, ושרי גלעד מבקשים מנהיג למלחמה (פסוקים יז-יח).
א. וַיָּ֩קׇם֩ אַחֲרֵ֨י אֲבִימֶ֜לֶךְ לְהוֹשִׁ֣יעַ אֶת־יִשְׂרָאֵ֗ל תּוֹלָ֧ע בֶּן־פּוּאָ֛ה בֶּן־דּוֹד֖וֹ אִ֣ישׁ יִשָּׂשכָ֑ר וְהוּא־יֹשֵׁ֥ב בְּשָׁמִ֖יר בְּהַ֥ר אֶפְרָֽיִם׃
ב. וַיִּשְׁפֹּט֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל עֶשְׂרִ֥ים וְשָׁלֹ֖שׁ שָׁנָ֑ה וַיָּ֖מׇת וַיִּקָּבֵ֥ר בְּשָׁמִֽיר׃ פ
ג. וַיָּ֣קׇם אַחֲרָ֔יו יָאִ֖יר הַגִּלְעָדִ֑י וַיִּשְׁפֹּט֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁתַּ֖יִם שָׁנָֽה׃
ד. וַֽיְהִי־ל֞וֹ שְׁלֹשִׁ֣ים בָּנִ֗ים רֹֽכְבִים֙ עַל־שְׁלֹשִׁ֣ים עֲיָרִ֔ים וּשְׁלֹשִׁ֥ים עֲיָרִ֖ים לָהֶ֑ם לָהֶ֞ם יִקְרְא֣וּ חַוֺּ֣ת יָאִ֗יר עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֶ֥רֶץ הַגִּלְעָֽד׃
ה. וַיָּ֣מׇת יָאִ֔יר וַיִּקָּבֵ֖ר בְּקָמֽוֹן׃ פ
ו. וַיֹּסִ֣יפוּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לַעֲשׂ֣וֹת הָרַע֮ בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָה֒ וַיַּעַבְד֣וּ אֶת־הַבְּעָלִ֣ים וְאֶת־הָעַשְׁתָּר֡וֹת וְאֶת־אֱלֹהֵ֣י אֲרָם֩ וְאֶת־אֱלֹהֵ֨י צִיד֜וֹן וְאֵ֣ת אֱלֹהֵ֣י מוֹאָ֗ב וְאֵת֙ אֱלֹהֵ֣י בְנֵֽי־עַמּ֔וֹן וְאֵ֖ת אֱלֹהֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים וַיַּעַזְב֥וּ אֶת־יְהֹוָ֖ה וְלֹ֥א עֲבָדֽוּהוּ׃
ז. וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהֹוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיִּמְכְּרֵם֙ בְּיַד־פְּלִשְׁתִּ֔ים וּבְיַ֖ד בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃
ח. וַֽיִּרְעֲצ֤וּ וַיְרֹֽצְצוּ֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּשָּׁנָ֖ה הַהִ֑יא שְׁמֹנֶ֨ה עֶשְׂרֵ֜ה שָׁנָ֗ה אֶֽת־כׇּל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁר֙ בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֔ן בְּאֶ֥רֶץ הָאֱמֹרִ֖י אֲשֶׁ֥ר בַּגִּלְעָֽד׃
ט. וַיַּעַבְר֤וּ בְנֵֽי־עַמּוֹן֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לְהִלָּחֵ֛ם גַּם־בִּיהוּדָ֥ה וּבְבִנְיָמִ֖ין וּבְבֵ֣ית אֶפְרָ֑יִם וַתֵּ֥צֶר לְיִשְׂרָאֵ֖ל מְאֹֽד׃
י. וַֽיִּזְעֲקוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר חָטָ֣אנוּ לָ֔ךְ וְכִ֤י עָזַ֙בְנוּ֙ אֶת־אֱלֹהֵ֔ינוּ וַֽנַּעֲבֹ֖ד אֶת־הַבְּעָלִֽים׃ פ
יא. וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל הֲלֹ֤א מִמִּצְרַ֙יִם֙ וּמִן־הָ֣אֱמֹרִ֔י וּמִן־בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן וּמִן־פְּלִשְׁתִּֽים׃
יב. וְצִידוֹנִ֤ים וַֽעֲמָלֵק֙ וּמָע֔וֹן לָחֲצ֖וּ אֶתְכֶ֑ם וַתִּצְעֲק֣וּ אֵלַ֔י וָאוֹשִׁ֥יעָה אֶתְכֶ֖ם מִיָּדָֽם׃
יג. וְאַתֶּם֙ עֲזַבְתֶּ֣ם אוֹתִ֔י וַתַּעַבְד֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים לָכֵ֥ן לֹֽא־אוֹסִ֖יף לְהוֹשִׁ֥יעַ אֶתְכֶֽם׃
יד. לְכ֗וּ וְזַֽעֲקוּ֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר בְּחַרְתֶּ֖ם בָּ֑ם הֵ֛מָּה יוֹשִׁ֥יעוּ לָכֶ֖ם בְּעֵ֥ת צָרַתְכֶֽם׃
טו. וַיֹּאמְר֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֤ל אֶל־יְהֹוָה֙ חָטָ֔אנוּ עֲשֵֽׂה־אַתָּ֣ה לָ֔נוּ כְּכׇל־הַטּ֖וֹב בְּעֵינֶ֑יךָ אַ֛ךְ הַצִּילֵ֥נוּ נָ֖א הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
טז. וַיָּסִ֜ירוּ אֶת־אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ מִקִּרְבָּ֔ם וַיַּעַבְד֖וּ אֶת־יְהֹוָ֑ה וַתִּקְצַ֥ר נַפְשׁ֖וֹ בַּעֲמַ֥ל יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
יז. וַיִּצָּֽעֲקוּ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּגִּלְעָ֑ד וַיֵּאָֽסְפוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּצְפָּֽה׃
יח. וַיֹּאמְר֨וּ הָעָ֜ם שָׂרֵ֤י גִלְעָד֙ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֔הוּ מִ֣י הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֣ר יָחֵ֔ל לְהִלָּחֵ֖ם בִּבְנֵ֣י עַמּ֑וֹן יִֽהְיֶ֣ה לְרֹ֔אשׁ לְכֹ֖ל יֹשְׁבֵ֥י גִלְעָֽד׃ פ
א. וַיָּ֩קׇם֩ אַחֲרֵ֨י אֲבִימֶ֜לֶךְ לְהוֹשִׁ֣יעַ אֶת־יִשְׂרָאֵ֗ל ואבימלך לא הושיע אלא השתרר עליהם [ב. גם אבימלך הושיע1]2 תּוֹלָ֧ע בֶּן־פּוּאָ֛ה בֶּן־דּוֹד֖וֹ 'בן דודו' הוא שם האיש [ב. בן דודו של אבימלך3]4 אִ֣ישׁ יִשָּׂשכָ֑ר וְהוּא־יֹשֵׁ֥ב בְּשָׁמִ֖יר בְּהַ֥ר אֶפְרָֽיִם׃
ב. וַיִּשְׁפֹּט֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל עֶשְׂרִ֥ים וְשָׁלֹ֖שׁ שָׁנָ֑ה וַיָּ֖מׇת בתוך שנתו העשרים ושלש5 וַיִּקָּבֵ֥ר בְּשָׁמִֽיר׃ פ ושנה זו נחשבת גם ליאיר שאחריו6
ג. וַיָּ֣קׇם אַחֲרָ֔יו יָאִ֖יר הַגִּלְעָדִ֑י וַיִּשְׁפֹּט֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁתַּ֖יִם שָׁנָֽה׃7
ד. וַֽיְהִי־ל֞וֹ שְׁלֹשִׁ֣ים בָּנִ֗ים רֹֽכְבִים֙ עַל־שְׁלֹשִׁ֣ים עֲיָרִ֔ים גורי חמורים [ב. סוסים צעירים8]9 וּשְׁלֹשִׁ֥ים עֲיָרִ֖ים לָהֶ֑ם ערים שאין סביבן חומה, ולכן שמן עיירות10 לָהֶ֞ם יִקְרְא֣וּ חַוֺּ֣ת יָאִ֗יר על שם חות יאיר שבתורה, ששמו כשמו [ב. הן עצמן חות יאיר שבתורה11]12 עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֶ֥רֶץ הַגִּלְעָֽד׃ ללמד שהיה יאיר נכבד ועשיר13
ה. וַיָּ֣מׇת יָאִ֔יר וַיִּקָּבֵ֖ר בְּקָמֽוֹן׃ פ
ו. וַיֹּסִ֣יפוּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לַעֲשׂ֣וֹת הָרַע֮ בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָה֒ אחרי שבחיי השופטים עבדו את ה'14 וַיַּעַבְד֣וּ אֶת־הַבְּעָלִ֣ים וְאֶת־הָעַשְׁתָּר֡וֹת וְאֶת־אֱלֹהֵ֣י אֲרָם֩ וְאֶת־אֱלֹהֵ֨י צִיד֜וֹן וְאֵ֣ת אֱלֹהֵ֣י מוֹאָ֗ב וְאֵת֙ אֱלֹהֵ֣י בְנֵֽי־עַמּ֔וֹן וְאֵ֖ת אֱלֹהֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים סך הכול שבע עבודות זרות15 וַיַּעַזְב֥וּ אֶת־יְהֹוָ֖ה וְלֹ֥א עֲבָדֽוּהוּ׃ אפילו בשותפות עם אלה16
ז. וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהֹוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיִּמְכְּרֵם֙ בְּיַד־פְּלִשְׁתִּ֔ים וּבְיַ֖ד בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃
ח. וַֽיִּרְעֲצ֤וּ וַיְרֹֽצְצוּ֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּשָּׁנָ֖ה הַהִ֑יא שְׁמֹנֶ֨ה עֶשְׂרֵ֜ה שָׁנָ֗ה זו השנה שבה מת יאיר ומיד התחיל הלחץ בבת אחת17 אֶֽת־כׇּל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁר֙ בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֔ן הם בני ישראל שבתחילת הפסוק18 בְּאֶ֥רֶץ הָאֱמֹרִ֖י אֲשֶׁ֥ר בַּגִּלְעָֽד׃ הכוונה לשבטי ראובן, גד וחצי מנשה19
ט. וַיַּעַבְר֤וּ בְנֵֽי־עַמּוֹן֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לְהִלָּחֵ֛ם גַּם־בִּיהוּדָ֥ה וּבְבִנְיָמִ֖ין וּבְבֵ֣ית אֶפְרָ֑יִם והם היושבים בארץ, ולא רק בעבר הירדן20 וַתֵּ֥צֶר לְיִשְׂרָאֵ֖ל מְאֹֽד׃21
י. וַֽיִּזְעֲקוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר חָטָ֣אנוּ לָ֔ךְ זה וידוי כללי, ועתה נפרט את החטא עצמו22 וְכִ֤י עָזַ֙בְנוּ֙ אֶת־אֱלֹהֵ֔ינוּ וַֽנַּעֲבֹ֖ד אֶת־הַבְּעָלִֽים׃ פ עשינו חטא כפול [ב. בתמיהה: האם עזבנו את ה'23]24
יא. וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל על ידי נביא25 הֲלֹ֤א מִמִּצְרַ֙יִם֙26 וּמִן־הָ֣אֱמֹרִ֔י וּמִן־בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן וּמִן־פְּלִשְׁתִּֽים׃ שבע הצלות כמניין שבע העבודות הזרות אוכל להציל גם מבני עמון ופלשתים27
יב. וְצִידוֹנִ֤ים וַֽעֲמָלֵק֙ וּמָע֔וֹן מעון הוא שם עם28 לָחֲצ֖וּ אֶתְכֶ֑ם ולחץ זה אף של העמים שבפסוק הקודם29 וַתִּצְעֲק֣וּ אֵלַ֔י וָאוֹשִׁ֥יעָה אֶתְכֶ֖ם מִיָּדָֽם׃ וכל זאת בדורות האחרונים, ולא רק בימי קדם30
יג. וְאַתֶּם֙ עֲזַבְתֶּ֣ם אוֹתִ֔י באמת, ולא כפי שטענתם שלא עזבתם31 וַתַּעַבְד֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וזו ההוכחה לעזיבתכם32 לָכֵ֥ן לֹֽא־אוֹסִ֖יף לְהוֹשִׁ֥יעַ אֶתְכֶֽם׃
יד. לְכ֗וּ וְזַֽעֲקוּ֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר בְּחַרְתֶּ֖ם בָּ֑ם33 הֵ֛מָּה יוֹשִׁ֥יעוּ לָכֶ֖ם בְּעֵ֥ת צָרַתְכֶֽם׃ אמר זאת בדרך לעג והתול, ולא אני34
טו. וַיֹּאמְר֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֤ל אֶל־יְהֹוָה֙ חָטָ֔אנוּ ואחר הווידוי שאלו מדוע יענשו בידי אדם35 עֲשֵֽׂה־אַתָּ֣ה לָ֔נוּ כְּכׇל־הַטּ֖וֹב בְּעֵינֶ֑יךָ גם בעונש, כי הוא משפט ישר36 אַ֛ךְ הַצִּילֵ֥נוּ נָ֖א הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ מידי אדם, שאין אנו רוצים ליפול בידם37
טז. וַיָּסִ֜ירוּ אֶת־אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ מִקִּרְבָּ֔ם וזהו עיקר התשובה, שבה סרים מן הרע38 וַיַּעַבְד֖וּ אֶת־יְהֹוָ֑ה ועשה טוב39 וַתִּקְצַ֥ר נַפְשׁ֖וֹ בַּעֲמַ֥ל יִשְׂרָאֵֽל׃ פ רצון ה' חדל מלהרבות את עמלם, כי נחם על הרעה [ב. כביכול לא יכול לסבול צרתם40]41
יז. וַיִּצָּֽעֲקוּ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן הצעקה כאן היא כרוז שבאמצעותו נאספו42 וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּגִּלְעָ֑ד העיר גלעד, שרצו לכבוש43 וַיֵּאָֽסְפוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כשראו זאת [ב. ישראל כבר נאספו קודם44]45 וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּצְפָּֽה׃ להגן עליה, ואז שבו בני עמון לארצם [ב. בני עמון נשארו בגלעד46]47
יח. וַיֹּאמְר֨וּ הָעָ֜ם שָׂרֵ֤י גִלְעָד֙ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֔הוּ מִ֣י הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֣ר יָחֵ֔ל לְהִלָּחֵ֖ם בִּבְנֵ֣י עַמּ֑וֹן דעו מי הוא, יהיה מי שיהיה48 יִֽהְיֶ֣ה לְרֹ֔אשׁ לְכֹ֖ל יֹשְׁבֵ֥י גִלְעָֽד׃ פ גם גלעד המשועבדת ביקשה לה ראש49