שמואל א פרק ז - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

הארון בקרית יערים, וישראל שבים אל ה' בהוכחת שמואל תוכן הפרק: הארון מובא לבית אבינדב, וישראל שבים אחרי ה' בראותם את פלאותיו (אברבנאל, פסוקים א-ב). שמואל מורה להסיר את האלילים, ובמצפה הם צמים ומתוודים (מלבי"ם, פסוקים ג-ו). פלשתים עולים, וה' עונה לזעקת שמואל ברעם ונוגף אותם (רלב"ג, פסוקים ז-יב). פלשתים נכנעים, ושמואל שופט את ישראל ומסבב בעריהם (רלב"ג, פסוקים יג-יז).

הפסוקים

א. וַיָּבֹ֜אוּ אַנְשֵׁ֣י קִרְיַ֣ת יְעָרִ֗ים וַֽיַּעֲלוּ֙ אֶת־אֲר֣וֹן יְהֹוָ֔ה וַיָּבִ֣אוּ אֹת֔וֹ אֶל־בֵּ֥ית אֲבִינָדָ֖ב בַּגִּבְעָ֑ה וְאֶת־אֶלְעָזָ֤ר בְּנוֹ֙ קִדְּשׁ֔וּ לִשְׁמֹ֖ר אֶת־אֲר֥וֹן יְהֹוָֽה׃ פ

ב. וַיְהִ֗י מִיּ֞וֹם שֶׁ֤בֶת הָאָרוֹן֙ בְּקִרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים וַיִּרְבּוּ֙ הַיָּמִ֔ים וַיִּהְי֖וּ עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיִּנָּה֛וּ כׇּל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל אַחֲרֵ֥י יְהֹוָֽה׃ ס

ג. וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֗ל אֶל־כׇּל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵל֮ לֵאמֹר֒ אִם־בְּכׇל־לְבַבְכֶ֗ם אַתֶּ֤ם שָׁבִים֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה הָסִ֜ירוּ אֶת־אֱלֹהֵ֧י הַנֵּכָ֛ר מִתּוֹכְכֶ֖ם וְהָעַשְׁתָּר֑וֹת וְהָכִ֨ינוּ לְבַבְכֶ֤ם אֶל־יְהֹוָה֙ וְעִבְדֻ֣הוּ לְבַדּ֔וֹ וְיַצֵּ֥ל אֶתְכֶ֖ם מִיַּ֥ד פְּלִשְׁתִּֽים׃

ד. וַיָּסִ֙ירוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַבְּעָלִ֖ים וְאֶת־הָעַשְׁתָּרֹ֑ת וַיַּעַבְד֥וּ אֶת־יְהֹוָ֖ה לְבַדּֽוֹ׃ פ

ה. וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל קִבְצ֥וּ אֶת־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֖ל הַמִּצְפָּ֑תָה וְאֶתְפַּלֵּ֥ל בַּעַדְכֶ֖ם אֶל־יְהֹוָֽה׃

ו. וַיִּקָּבְצ֣וּ הַ֠מִּצְפָּ֠תָה וַיִּֽשְׁאֲבוּ־מַ֜יִם וַֽיִּשְׁפְּכ֣וּ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֗ה וַיָּצ֙וּמוּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וַיֹּ֣אמְרוּ שָׁ֔ם חָטָ֖אנוּ לַֽיהֹוָ֑ה וַיִּשְׁפֹּ֧ט שְׁמוּאֵ֛ל אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּצְפָּֽה׃

ז. וַיִּשְׁמְע֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים כִּֽי־הִתְקַבְּצ֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ הַמִּצְפָּ֔תָה וַיַּעֲל֥וּ סַרְנֵֽי־פְלִשְׁתִּ֖ים אֶל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיִּשְׁמְעוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּֽרְא֖וּ מִפְּנֵ֥י פְלִשְׁתִּֽים׃

ח. וַיֹּאמְר֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־שְׁמוּאֵ֔ל אַל־תַּחֲרֵ֣שׁ מִמֶּ֔נּוּ מִזְּעֹ֖ק אֶל־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְיֹשִׁעֵ֖נוּ מִיַּ֥ד פְּלִשְׁתִּֽים׃

ט. וַיִּקַּ֣ח שְׁמוּאֵ֗ל טְלֵ֤ה חָלָב֙ אֶחָ֔ד (ויעלה) [וַיַּֽעֲלֵ֧הוּ] עוֹלָ֛ה כָּלִ֖יל לַיהֹוָ֑ה וַיִּזְעַ֨ק שְׁמוּאֵ֤ל אֶל־יְהֹוָה֙ בְּעַ֣ד יִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיַּעֲנֵ֖הוּ יְהֹוָֽה׃

י. וַיְהִ֤י שְׁמוּאֵל֙ מַעֲלֶ֣ה הָעוֹלָ֔ה וּפְלִשְׁתִּ֣ים נִגְּשׁ֔וּ לַמִּלְחָמָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּרְעֵ֣ם יְהֹוָ֣ה בְּקוֹל־גָּ֠ד֠וֹל בַּיּ֨וֹם הַה֤וּא עַל־פְּלִשְׁתִּים֙ וַיְהֻמֵּ֔ם וַיִּנָּגְפ֖וּ לִפְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

יא. וַיֵּ֨צְא֜וּ אַנְשֵׁ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִן־הַמִּצְפָּ֔ה וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּכּ֕וּם עַד־מִתַּ֖חַת לְבֵ֥ית כָּֽר׃

יב. וַיִּקַּ֨ח שְׁמוּאֵ֜ל אֶ֣בֶן אַחַ֗ת וַיָּ֤שֶׂם בֵּֽין־הַמִּצְפָּה֙ וּבֵ֣ין הַשֵּׁ֔ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ אֶ֣בֶן הָעָ֑זֶר וַיֹּאמַ֕ר עַד־הֵ֖נָּה עֲזָרָ֥נוּ יְהֹוָֽה׃

יג. וַיִּכָּֽנְעוּ֙ הַפְּלִשְׁתִּ֔ים וְלֹֽא־יָסְפ֣וּ ע֔וֹד לָב֖וֹא בִּגְב֣וּל יִשְׂרָאֵ֑ל וַתְּהִ֤י יַד־יְהֹוָה֙ בַּפְּלִשְׁתִּ֔ים כֹּ֖ל יְמֵ֥י שְׁמוּאֵֽל׃

יד. וַתָּשֹׁ֣בְנָה הֶעָרִ֡ים אֲשֶׁ֣ר לָֽקְחוּ־פְלִשְׁתִּים֩ מֵאֵ֨ת יִשְׂרָאֵ֤ל לְיִשְׂרָאֵל֙ מֵעֶקְר֣וֹן וְעַד־גַּ֔ת וְאֶ֨ת־גְּבוּלָ֔ן הִצִּ֥יל יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֣ד פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיְהִ֣י שָׁל֔וֹם בֵּ֥ין יִשְׂרָאֵ֖ל וּבֵ֥ין הָאֱמֹרִֽי׃

טו. וַיִּשְׁפֹּ֤ט שְׁמוּאֵל֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיָּֽיו׃

טז. וְהָלַ֗ךְ מִדֵּ֤י שָׁנָה֙ בְּשָׁנָ֔ה וְסָבַב֙ בֵּֽית־אֵ֔ל וְהַגִּלְגָּ֖ל וְהַמִּצְפָּ֑ה וְשָׁפַט֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֥ת כׇּל־הַמְּקוֹמ֖וֹת הָאֵֽלֶּה׃

יז. וּתְשֻׁבָת֤וֹ הָרָמָ֙תָה֙ כִּֽי־שָׁ֣ם בֵּית֔וֹ וְשָׁ֖ם שָׁפָ֣ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּבֶן־שָׁ֥ם מִזְבֵּ֖חַ לַיהֹוָֽה׃ פ

הפירוש המשולב

פסוק א

א. וַיָּבֹ֜אוּ אַנְשֵׁ֣י קִרְיַ֣ת יְעָרִ֗ים כולם יצאו לכבודו, עוד לפני שמתו שבעים איש מבית שמש¹ וַֽיַּעֲלוּ֙ אֶת־אֲר֣וֹן יְהֹוָ֔ה וַיָּבִ֣אוּ אֹת֔וֹ אֶל־בֵּ֥ית אֲבִינָדָ֖ב בַּגִּבְעָ֑ה השוכן בגבעה שבתוך קרית יערים, כי היה בעיר אבינדב אחר² וְאֶת־אֶלְעָזָ֤ר בְּנוֹ֙ קִדְּשׁ֔וּ לִשְׁמֹ֖ר אֶת־אֲר֥וֹן יְהֹוָֽה׃ פ הזמינוהו והפרישוהו מכל עסקיו, שלא יבוא אדם לראות את הארון, ולשמור את הבית בטהרה, לכבד ולרבץ לפניו³

פסוק ב

ב. וַיְהִ֗י מִיּ֞וֹם שֶׁ֤בֶת הָאָרוֹן֙ בְּקִרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים ראו את עונש בית עלי ואת גבורת ה' בפלשתים⁴ וַיִּרְבּוּ֙ הַיָּמִ֔ים וַיִּהְי֖וּ עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֑ה כל זמן שישב שם, עד שהעלהו דוד [ב. ורק אחריהן שבו⁵]⁶ וַיִּנָּה֛וּ כׇּל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל אַחֲרֵ֥י יְהֹוָֽה׃ ס בתוכחת שמואל, שסבב מעיר לעיר והתאבלו על מעשיהם הרעים ושבו [ב. נמשכו ונאספו⁷]⁸

פסוק ג

ג. וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֗ל אֶל־כׇּל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵל֮ לֵאמֹר֒ כשראה שהתחילו לשוב⁹ אִם־בְּכׇל־לְבַבְכֶ֗ם אַתֶּ֤ם שָׁבִים֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה הָסִ֜ירוּ אֶת־אֱלֹהֵ֧י הַנֵּכָ֛ר מִתּוֹכְכֶ֖ם וְהָעַשְׁתָּר֑וֹת אלה שבמצפון לבכם, וגם אלה שאתם עובדים בפועל¹⁰ וְהָכִ֨ינוּ לְבַבְכֶ֤ם אֶל־יְהֹוָה֙ וְעִבְדֻ֣הוּ לְבַדּ֔וֹ שלא תתערב בו מחשבה על זולתו, ותעבדוהו בלי שיתוף¹¹¹² וְיַצֵּ֥ל אֶתְכֶ֖ם מִיַּ֥ד פְּלִשְׁתִּֽים׃ המושלים בכם בעוונותיכם, ולא יועיל להם שכיבדו את הארון¹³

פסוק ד

ד. וַיָּסִ֙ירוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַבְּעָלִ֖ים וְאֶת־הָעַשְׁתָּרֹ֑ת וביערו כל זכר לעבודת אלילים, כדבר שמואל¹⁴ וַיַּעַבְד֥וּ אֶת־יְהֹוָ֖ה לְבַדּֽוֹ׃ פ ומילאו אחרי ה' גם בעבודה שלהבא¹⁵

פסוק ה

ה. וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל אחרי ההכנה הזאת¹⁶ קִבְצ֥וּ אֶת־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֖ל הַמִּצְפָּ֑תָה ששם נהגו להתקבץ לתפילה ולדבר ה', כי שם נושעו בימי יהושע¹⁷ וְאֶתְפַּלֵּ֥ל בַּעַדְכֶ֖ם אֶל־יְהֹוָֽה׃ שיכפר על חטאיכם¹⁸

פסוק ו

ו. וַיִּקָּבְצ֣וּ הַ֠מִּצְפָּ֠תָה וַיִּֽשְׁאֲבוּ־מַ֜יִם וַֽיִּשְׁפְּכ֣וּ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֗ה להראות שהם נכנעים לפני ה' כמים השפוכים [ב. שפכו לבם בתשובה¹⁹]²⁰ וַיָּצ֙וּמוּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא לחפש אחר עוונות היחיד והרבים ולפרוש מהם²¹ וַיֹּ֣אמְרוּ שָׁ֔ם חָטָ֖אנוּ לַֽיהֹוָ֑ה התוודו והתחרטו על החטאים שבין אדם למקום²² וַיִּשְׁפֹּ֧ט שְׁמוּאֵ֛ל אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּצְפָּֽה׃ בין איש לרעהו, בעסקי ממון ועבירה, שעליהם אין די בתשובה²³

פסוק ז

ז. וַיִּשְׁמְע֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים כִּֽי־הִתְקַבְּצ֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ הַמִּצְפָּ֔תָה וחשבו שהתקבצו למרוד ולצאת למלחמה²⁴ וַיַּעֲל֥וּ סַרְנֵֽי־פְלִשְׁתִּ֖ים אֶל־יִשְׂרָאֵ֑ל עם מחניהם, וחרה אפם כי ידעו שבמצפה ההשגחה מעולה²⁵ וַֽיִּשְׁמְעוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּֽרְא֖וּ מִפְּנֵ֥י פְלִשְׁתִּֽים׃ ולא הבינו שה' סיבב זאת לתשועתם²⁶

פסוק ח

ח. וַיֹּאמְר֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־שְׁמוּאֵ֔ל כשראו שהוא בוטח בה' שישמע תפלתו²⁷ אַל־תַּחֲרֵ֣שׁ מִמֶּ֔נּוּ מִזְּעֹ֖ק אֶל־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ אל תשתוק ואל תימנע מלהתפלל בעדנו²⁸ וְיֹשִׁעֵ֖נוּ מִיַּ֥ד פְּלִשְׁתִּֽים׃ בלי מלחמה, כי מרוב פחדנו לא ננצחם בחרב²⁹

פסוק ט

ט. וַיִּקַּ֣ח שְׁמוּאֵ֗ל טְלֵ֤ה חָלָב֙ אֶחָ֔ד שעודו יונק³⁰ (ויעלה) [וַיַּֽעֲלֵ֧הוּ] עוֹלָ֛ה כָּלִ֖יל לַיהֹוָ֑ה הכתיב מלמד שנקבה היתה, וכשרה בבמה פרטית וכולה נשרפת, כדי שתגיע אליו הנבואה³¹ וַיִּזְעַ֨ק שְׁמוּאֵ֤ל אֶל־יְהֹוָה֙ בְּעַ֣ד יִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיַּעֲנֵ֖הוּ יְהֹוָֽה׃ באש שירדה על העולה, וידע שנתקבלה ברצון [ב. ברעם על פלשתים³²]³³

פסוק י

י. וַיְהִ֤י שְׁמוּאֵל֙ מַעֲלֶ֣ה הָעוֹלָ֔ה וּפְלִשְׁתִּ֣ים נִגְּשׁ֔וּ לַמִּלְחָמָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל באותה שעה ממש, כדי שיראו ישראל שמיד בהעלאתה באה התשועה³⁴ וַיַּרְעֵ֣ם יְהֹוָ֣ה בְּקוֹל־גָּ֠ד֠וֹל בַּיּ֨וֹם הַה֤וּא עַל־פְּלִשְׁתִּים֙ וַיְהֻמֵּ֔ם ועם הרעמים ירדה אש מן השמים לעיניהם, ובלבלה אותם³⁵ וַיִּנָּגְפ֖וּ לִפְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ מעצמם, עוד לפני שבאו ישראל להלחם בהם³⁶

פסוק יא

יא. וַיֵּ֨צְא֜וּ אַנְשֵׁ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִן־הַמִּצְפָּ֔ה אחרי שכבר נגפו פלשתים ונסו³⁷ וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּכּ֕וּם ולא הוצרכו להלחם, אלא להפיל חללים³⁸ עַד־מִתַּ֖חַת לְבֵ֥ית כָּֽר׃ בית כר הוא בית שרון, במורד שלו³⁹

פסוק יב

יב. וַיִּקַּ֨ח שְׁמוּאֵ֜ל אֶ֣בֶן אַחַ֗ת לזכר הנס, כי לא בחרבם נצחו⁴⁰⁴¹ וַיָּ֤שֶׂם בֵּֽין־הַמִּצְפָּה֙ וּבֵ֣ין הַשֵּׁ֔ן סלע בולט כשן שהיה שם במקום שעמדו מערכות פלשתים⁴² וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ אֶ֣בֶן הָעָ֑זֶר וַיֹּאמַ֕ר עַד־הֵ֖נָּה עֲזָרָ֥נוּ יְהֹוָֽה׃ עד המקום הזה עזר ה' לבדו ברעם, ומכאן ואילך רדפנו אחריהם [ב. גם בארץ, לא רק למעלה⁴³]⁴⁴

פסוק יג

יג. וַיִּכָּֽנְעוּ֙ הַפְּלִשְׁתִּ֔ים מעצמם, בלי מלחמה⁴⁵ וְלֹֽא־יָסְפ֣וּ ע֔וֹד לָב֖וֹא בִּגְב֣וּל יִשְׂרָאֵ֑ל וַתְּהִ֤י יַד־יְהֹוָה֙ בַּפְּלִשְׁתִּ֔ים כשיצאו ישראל להלחם בארצם, ונגפו לפניהם⁴⁶ כֹּ֖ל יְמֵ֥י שְׁמוּאֵֽל׃ עד שזקן ולא יכול לסבב בעריהם ולהוכיחם, ואז חטאו ומשלו בהם פלשתים⁴⁷

פסוק יד

יד. וַתָּשֹׁ֣בְנָה הֶעָרִ֡ים אֲשֶׁ֣ר לָֽקְחוּ־פְלִשְׁתִּים֩ מֵאֵ֨ת יִשְׂרָאֵ֤ל לְיִשְׂרָאֵל֙ מֵעֶקְר֣וֹן וְעַד־גַּ֔ת ערים שכבש שבט יהודה בתחילה, ולקחום פלשתים אחר כך, והושבו עתה מיראתם⁴⁸ וְאֶ֨ת־גְּבוּלָ֔ן הִצִּ֥יל יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֣ד פְּלִשְׁתִּ֑ים שלא ירשו פלשתים עוד מגבולן⁴⁹ וַיְהִ֣י שָׁל֔וֹם בֵּ֥ין יִשְׂרָאֵ֖ל וּבֵ֥ין הָאֱמֹרִֽי׃ כי האמורי שנלחם בישראל בעת ששלטו פלשתים, השלים עמם כשנכנעו פלשתים⁵⁰

פסוק טו

טו. וַיִּשְׁפֹּ֤ט שְׁמוּאֵל֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל בדינים שבין איש לרעהו⁵¹ כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיָּֽיו׃ מעת שנתמנה ועד מותו, ואף אחרי שמלך שאול⁵²⁵³

פסוק טז

טז. וְהָלַ֗ךְ מִדֵּ֤י שָׁנָה֙ בְּשָׁנָ֔ה מביתו שברמה⁵⁴ וְסָבַב֙ בֵּֽית־אֵ֔ל וְהַגִּלְגָּ֖ל וְהַמִּצְפָּ֑ה המקומות שישב בהם הארון ודבקה בהם השגחת ה'⁵⁵ וְשָׁפַט֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֥ת כׇּל־הַמְּקוֹמ֖וֹת הָאֵֽלֶּה׃ כדי שלא יטרחו הרחוקים לבוא אליו⁵⁶

פסוק יז

יז. וּתְשֻׁבָת֤וֹ הָרָמָ֙תָה֙ כִּֽי־שָׁ֣ם בֵּית֔וֹ אחרי שגמר את הסיבוב⁵⁷ וְשָׁ֖ם שָׁפָ֣ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל בקביעות, את הבאים ממקומות רחוקים⁵⁸ וַיִּבֶן־שָׁ֥ם מִזְבֵּ֖חַ לַיהֹוָֽה׃ פ במה פרטית לנדרים ונדבות, כי הותרו הבמות משחרבה שילה⁵⁹

ליקוטי מפרשים - בהרחבה

שאלה בבית המדרש