האזור המודגש הוא מיקום משוער בלבד (לפי יחס-עמודים) - לא עוגן מדויק-למילה
קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.
שאול ובניו נופלים בהר הגלבוע, ושאול נופל על חרבו תוכן הפרק: הכתוב חוזר למלחמת הגלבוע [רש"י]. ישראל נסים, שלושת בני שאול נהרגים, ושאול נופל על חרבו ונושא כליו עמו (פסוקים א-ו). הפלשתים יושבים בערים שעזבו ישראל, כורתים את ראש שאול ותוקעים את גוויתו בחומת בית שן (פסוקים ז-י). אנשי יבש גלעד זוכרים את התשועה שנושעו על ידו [רד"ק], מורידים את הגוויות, קוברים אותן וצמים שבעה ימים (פסוקים יא-יג).
א. וּפְלִשְׁתִּ֖ים נִלְחָמִ֣ים בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּנֻ֜סוּ אַנְשֵׁ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִפְּנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים וַיִּפְּל֥וּ חֲלָלִ֖ים בְּהַ֥ר הַגִּלְבֹּֽעַ׃
ב. וַיַּדְבְּק֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים אֶת־שָׁא֖וּל וְאֶת־בָּנָ֑יו וַיַּכּ֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים אֶת־יְהוֹנָתָ֧ן וְאֶת־אֲבִינָדָ֛ב וְאֶת־מַלְכִּישׁ֖וּעַ בְּנֵ֥י שָׁאֽוּל׃
ג. וַתִּכְבַּ֤ד הַמִּלְחָמָה֙ אֶל־שָׁא֔וּל וַיִּמְצָאֻ֥הוּ הַמּוֹרִ֖ים אֲנָשִׁ֣ים בַּקָּ֑שֶׁת וַיָּ֥חֶל מְאֹ֖ד מֵהַמּוֹרִֽים׃
ד. וַיֹּ֣אמֶר שָׁאוּל֩ לְנֹשֵׂ֨א כֵלָ֜יו שְׁלֹ֥ף חַרְבְּךָ֣ וְדׇקְרֵ֣נִי בָ֗הּ פֶּן־יָ֠ב֠וֹאוּ הָעֲרֵלִ֨ים הָאֵ֤לֶּה וּדְקָרֻ֙נִי֙ וְהִתְעַלְּלוּ־בִ֔י וְלֹ֤א אָבָה֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו כִּ֥י יָרֵ֖א מְאֹ֑ד וַיִּקַּ֤ח שָׁאוּל֙ אֶת־הַחֶ֔רֶב וַיִּפֹּ֖ל עָלֶֽיהָ׃
ה. וַיַּ֥רְא נֹשֵֽׂא־כֵלָ֖יו כִּ֣י מֵ֣ת שָׁא֑וּל וַיִּפֹּ֥ל גַּם־ה֛וּא עַל־חַרְבּ֖וֹ וַיָּ֥מׇת עִמּֽוֹ׃
ו. וַיָּ֣מׇת שָׁא֡וּל וּשְׁלֹ֣שֶׁת בָּנָיו֩ וְנֹשֵׂ֨א כֵלָ֜יו גַּ֧ם כׇּל־אֲנָשָׁ֛יו בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא יַחְדָּֽו׃
ז. וַיִּרְא֣וּ אַנְשֵֽׁי־יִ֠שְׂרָאֵ֠ל אֲשֶׁר־בְּעֵ֨בֶר הָעֵ֜מֶק וַאֲשֶׁ֣ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֗ן כִּי־נָ֙סוּ֙ אַנְשֵׁ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְכִי־מֵ֖תוּ שָׁא֣וּל וּבָנָ֑יו וַיַּעַזְב֤וּ אֶת־הֶעָרִים֙ וַיָּנֻ֔סוּ וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּשְׁב֖וּ בָּהֶֽן׃ פ
ח. וַֽיְהִי֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים לְפַשֵּׁ֖ט אֶת־הַחֲלָלִ֑ים וַֽיִּמְצְא֤וּ אֶת־שָׁאוּל֙ וְאֶת־שְׁלֹ֣שֶׁת בָּנָ֔יו נֹפְלִ֖ים בְּהַ֥ר הַגִּלְבֹּֽעַ׃
ט. וַֽיִּכְרְתוּ֙ אֶת־רֹאשׁ֔וֹ וַיַּפְשִׁ֖טוּ אֶת־כֵּלָ֑יו וַיְשַׁלְּח֨וּ בְאֶֽרֶץ־פְּלִשְׁתִּ֜ים סָבִ֗יב לְבַשֵּׂ֛ר בֵּ֥ית עֲצַבֵּיהֶ֖ם וְאֶת־הָעָֽם׃
י. וַיָּשִׂ֙ימוּ֙ אֶת־כֵּלָ֔יו בֵּ֖ית עַשְׁתָּר֑וֹת וְאֶת־גְּוִיָּתוֹ֙ תָּֽקְע֔וּ בְּחוֹמַ֖ת בֵּ֥ית שָֽׁן׃
יא. וַיִּשְׁמְע֣וּ אֵלָ֔יו יֹשְׁבֵ֖י יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֑ד אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשׂ֥וּ פְלִשְׁתִּ֖ים לְשָׁאֽוּל׃
יב. וַיָּק֜וּמוּ כׇּל־אִ֣ישׁ חַ֘יִל֮ וַיֵּלְכ֣וּ כׇל־הַלַּ֒יְלָה֒ וַיִּקְח֞וּ אֶת־גְּוִיַּ֣ת שָׁא֗וּל וְאֵת֙ גְּוִיֹּ֣ת בָּנָ֔יו מֵחוֹמַ֖ת בֵּ֣ית שָׁ֑ן וַיָּבֹ֣אוּ יָבֵ֔שָׁה וַיִּשְׂרְפ֥וּ אֹתָ֖ם שָֽׁם׃
יג. וַיִּקְחוּ֙ אֶת־עַצְמֹ֣תֵיהֶ֔ם וַיִּקְבְּר֥וּ תַחַת־הָאֶ֖שֶׁל בְּיָבֵ֑שָׁה וַיָּצֻ֖מוּ שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ פ
א. וּפְלִשְׁתִּ֖ים נִלְחָמִ֣ים בְּיִשְׂרָאֵ֑ל הכתוב חוזר לענין המלחמה שהפסיק בו1 וַיָּנֻ֜סוּ אַנְשֵׁ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִפְּנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים מיד, בלי להילחם כלל, כי נשתה גבורתם2 וַיִּפְּל֥וּ חֲלָלִ֖ים בְּהַ֥ר הַגִּלְבֹּֽעַ׃ והפלשתים רדפו אחריהם והכו בהם3
ב. וַיַּדְבְּק֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים אֶת־שָׁא֖וּל וְאֶת־בָּנָ֑יו עד שהיו דבוקים בהם, אף ששאול נלחם בכוח רב4 וַיַּכּ֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים אֶת־יְהוֹנָתָ֧ן וְאֶת־אֲבִינָדָ֛ב וְאֶת־מַלְכִּישׁ֖וּעַ בְּנֵ֥י שָׁאֽוּל׃ הם שיצאו עמו למלחמה ולכן מתו עמו, ואיש בשת נשאר בבית5
ג. וַתִּכְבַּ֤ד הַמִּלְחָמָה֙ אֶל־שָׁא֔וּל לבדו, כי בניו כבר נהרגו6 וַיִּמְצָאֻ֥הוּ הַמּוֹרִ֖ים אֲנָשִׁ֣ים בַּקָּ֑שֶׁת במקום שנטמן בו7 וַיָּ֥חֶל מְאֹ֖ד מֵהַמּוֹרִֽים׃ פחד, כי עדיין לא הכוהו [ב. נפצע מן החצים8]9
ד. וַיֹּ֣אמֶר שָׁאוּל֩ לְנֹשֵׂ֨א כֵלָ֜יו כשראה שאי אפשר להימלט10 שְׁלֹ֥ף חַרְבְּךָ֣ וְדׇקְרֵ֣נִי בָ֗הּ דקירה אחת שתמיתני מיד, בלי צער11 פֶּן־יָ֠ב֠וֹאוּ הָעֲרֵלִ֨ים הָאֵ֤לֶּה וּדְקָרֻ֙נִי֙ וְהִתְעַלְּלוּ־בִ֔י דקירות רבות דרך נקמה, ויבזו אותי בעודי חי12 וְלֹ֤א אָבָה֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו כִּ֥י יָרֵ֖א מְאֹ֑ד לשלוח יד במשיח ה' ולהמיתו13 וַיִּקַּ֤ח שָׁאוּל֙ אֶת־הַחֶ֔רֶב וַיִּפֹּ֖ל עָלֶֽיהָ׃ להמית את עצמו, כדי שלא ייפול חי בידיהם14
ה. וַיַּ֥רְא נֹשֵֽׂא־כֵלָ֖יו כִּ֣י מֵ֣ת שָׁא֑וּל קרוב למוות, ועדיין נפשו בו [ב. מת ממש15]16 וַיִּפֹּ֥ל גַּם־ה֛וּא עַל־חַרְבּ֖וֹ ובחר מוות על פני חיים17 וַיָּ֥מׇת עִמּֽוֹ׃ וליווה את אדונו במותו כשם שליווהו בחייו18
ו. וַיָּ֣מׇת שָׁא֡וּל וּשְׁלֹ֣שֶׁת בָּנָיו֩ וְנֹשֵׂ֨א כֵלָ֜יו גַּ֧ם כׇּל־אֲנָשָׁ֛יו עבדיו הסמוכים אליו במלחמה, ושאר העם נסו19 בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא יַחְדָּֽו׃ ושאול הלך לעולמו מלווה בבניו ובאנשיו, כדברי שמואל20
ז. וַיִּרְא֣וּ אַנְשֵֽׁי־יִ֠שְׂרָאֵ֠ל אֲשֶׁר־בְּעֵ֨בֶר הָעֵ֜מֶק וַאֲשֶׁ֣ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֗ן כִּי־נָ֙סוּ֙ אַנְשֵׁ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל ואין עוד תקווה בגבורת העם21 וְכִי־מֵ֖תוּ שָׁא֣וּל וּבָנָ֑יו ולא במלך שיקבץ אותם שנית, ולא נשארו שרים להצילם22 וַיַּעַזְב֤וּ אֶת־הֶעָרִים֙ הסמוכות לארץ פלשתים, שלא הייתה בהן עיר מבצר23 וַיָּנֻ֔סוּ וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּשְׁב֖וּ בָּהֶֽן׃ פ ונעשו הערים שלהם24
ח. וַֽיְהִי֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים לְפַשֵּׁ֖ט אֶת־הַחֲלָלִ֑ים להסיר מעליהם את בגדיהם ואת כלי מלחמתם25 וַֽיִּמְצְא֤וּ אֶת־שָׁאוּל֙ וְאֶת־שְׁלֹ֣שֶׁת בָּנָ֔יו נֹפְלִ֖ים בְּהַ֥ר הַגִּלְבֹּֽעַ׃ מוטלים על הארץ פגרים מתים26
ט. וַֽיִּכְרְתוּ֙ אֶת־רֹאשׁ֔וֹ ותקעו אותו בבית דגון, כנגד ראש דגון שנכרת בגלל ארון ה'27 וַיַּפְשִׁ֖טוּ אֶת־כֵּלָ֑יו בגדיו וכלי זיינו, ואת הנזר כבר לקח העמלקי28 וַיְשַׁלְּח֨וּ בְאֶֽרֶץ־פְּלִשְׁתִּ֜ים סָבִ֗יב לְבַשֵּׂ֛ר בֵּ֥ית עֲצַבֵּיהֶ֖ם וְאֶת־הָעָֽם׃ ולהודות לעבודה הזרה שלהם, המעציבה את עובדיה29
י. וַיָּשִׂ֙ימוּ֙ אֶת־כֵּלָ֔יו בֵּ֖ית עַשְׁתָּר֑וֹת הם הפסילים העשויים כצורת עשתרות צאן, אלוהיהם30 וְאֶת־גְּוִיָּתוֹ֙ תָּֽקְע֔וּ בְּחוֹמַ֖ת בֵּ֥ית שָֽׁן׃ במסמרים, וגם את גוויות בניו31
יא. וַיִּשְׁמְע֣וּ אֵלָ֔יו יֹשְׁבֵ֖י יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֑ד אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשׂ֥וּ פְלִשְׁתִּ֖ים לְשָׁאֽוּל׃ שתקעו את גוויתו בחומה [ב. נקבצו בעבורו32]33
יב. וַיָּק֜וּמוּ כׇּל־אִ֣ישׁ חַ֘יִל֮ וַיֵּלְכ֣וּ כׇל־הַלַּ֒יְלָה֒ כגמול על שהושיעם מנחש העמוני בתחילת מלכותו34 וַיִּקְח֞וּ אֶת־גְּוִיַּ֣ת שָׁא֗וּל וְאֵת֙ גְּוִיֹּ֣ת בָּנָ֔יו מֵחוֹמַ֖ת בֵּ֣ית שָׁ֑ן שם נתלו לעיני העם לבזיון35 וַיָּבֹ֣אוּ יָבֵ֔שָׁה וַיִּשְׂרְפ֥וּ אֹתָ֖ם שָֽׁם׃ שרפו עליהם כדרך ששורפים על המלכים את מיטתם וכלי תשמישם, שלא ישתמש בהם אחר [ב. את הבשר שהעלה רימה36]37
יג. וַיִּקְחוּ֙ אֶת־עַצְמֹ֣תֵיהֶ֔ם וַיִּקְבְּר֥וּ תַחַת־הָאֶ֖שֶׁל בְּיָבֵ֑שָׁה הוא עץ אלה38 וַיָּצֻ֖מוּ שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ פ אבלים, זכר לשבעת הימים שנתן להם נחש העמוני ונושעו בהם39