עובדיה פרק א - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

עובדיה פרק א: חֲז֖וֹן עֹֽבַדְיָ֑ה כֹּֽה אָמַר֩ אֲדֹנָ֨י יֱהֹוִ֜ה לֶאֱד֗וֹם שְׁמוּעָ֨ה שָׁמַ֜עְנוּ מֵאֵ֤ת יְהֹוָה֙ וְצִיר֙ בַּגּוֹיִ֣ם שֻׁלָּ֔ח ק֛וּמוּ וְנָק֥וּמָה עָלֶ֖יהָ לַמִּלְחָמָֽה׃

הפסוקים

א. חֲז֖וֹן עֹֽבַדְיָ֑ה כֹּֽה אָמַר֩ אֲדֹנָ֨י יֱהֹוִ֜ה לֶאֱד֗וֹם שְׁמוּעָ֨ה שָׁמַ֜עְנוּ מֵאֵ֤ת יְהֹוָה֙ וְצִיר֙ בַּגּוֹיִ֣ם שֻׁלָּ֔ח ק֛וּמוּ וְנָק֥וּמָה עָלֶ֖יהָ לַמִּלְחָמָֽה׃

ב. הִנֵּ֥ה קָטֹ֛ן נְתַתִּ֖יךָ בַּגּוֹיִ֑ם בָּז֥וּי אַתָּ֖ה מְאֹֽד׃

ג. זְד֤וֹן לִבְּךָ֙ הִשִּׁיאֶ֔ךָ שֹׁכְנִ֥י בְחַגְוֵי סֶ֖לַע מְר֣וֹם שִׁבְתּ֑וֹ אֹמֵ֣ר בְּלִבּ֔וֹ מִ֥י יוֹרִדֵ֖נִי אָֽרֶץ׃

ד. אִם תַּגְבִּ֣יהַּ כַּנֶּ֔שֶׁר וְאִם בֵּ֥ין כּֽוֹכָבִ֖ים שִׂ֣ים קִנֶּ֑ךָ מִשָּׁ֥ם אוֹרִֽידְךָ֖ נְאֻם יְהֹוָֽה׃

אדום יחופש עד תום: בגידת בעלי בריתו ואבדן חכמיו וגיבוריו

ה. אִם גַּנָּבִ֤ים בָּאֽוּ לְךָ֙ אִם שׁ֣וֹדְדֵי לַ֔יְלָה אֵ֣יךְ נִדְמֵ֔יתָה הֲל֥וֹא יִגְנְב֖וּ דַּיָּ֑ם אִם בֹּֽצְרִים֙ בָּ֣אוּ לָ֔ךְ הֲל֖וֹא יַשְׁאִ֥ירוּ עֹלֵלֽוֹת׃

ו. אֵ֚יךְ נֶחְפְּשׂ֣וּ עֵשָׂ֔ו נִבְע֖וּ מַצְפֻּנָֽיו׃

ז. עַֽד הַגְּב֣וּל שִׁלְּח֗וּךָ כֹּ֚ל אַנְשֵׁ֣י בְרִיתֶ֔ךָ הִשִּׁיא֛וּךָ יָכְל֥וּ לְךָ֖ אַנְשֵׁ֣י שְׁלֹמֶ֑ךָ לַחְמְךָ֗ יָשִׂ֤ימוּ מָזוֹר֙ תַּחְתֶּ֔יךָ אֵ֥ין תְּבוּנָ֖ה בּֽוֹ׃

ח. הֲל֛וֹא בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא נְאֻם יְהֹוָ֑ה וְהַאֲבַדְתִּ֤י חֲכָמִים֙ מֵֽאֱד֔וֹם וּתְבוּנָ֖ה מֵהַ֥ר עֵשָֽׂו׃

ט. וְחַתּ֥וּ גִבּוֹרֶ֖יךָ תֵּימָ֑ן לְמַ֧עַן יִכָּֽרֶת אִ֛ישׁ מֵהַ֥ר עֵשָׂ֖ו מִקָּֽטֶל׃

חטא אדום: עמידה מנגד ושמחה לאיד ביום חורבן ירושלים והסגרת פליטיה

י. מֵחֲמַ֛ס אָחִ֥יךָ יַעֲקֹ֖ב תְּכַסְּךָ֣ בוּשָׁ֑ה וְנִכְרַ֖תָּ לְעוֹלָֽם׃

יא. בְּיוֹם֙ עֲמׇֽדְךָ֣ מִנֶּ֔גֶד בְּי֛וֹם שְׁב֥וֹת זָרִ֖ים חֵיל֑וֹ וְנׇכְרִ֞ים בָּ֣אוּ שְׁעָרָו וְעַל יְרוּשָׁלִַם יַדּ֣וּ גוֹרָ֔ל גַּם אַתָּ֖ה כְּאַחַ֥ד מֵהֶֽם׃

יב. וְאַל תֵּ֤רֶא בְיוֹם אָחִ֙יךָ֙ בְּי֣וֹם נׇכְר֔וֹ וְאַל תִּשְׂמַ֥ח לִבְנֵֽי יְהוּדָ֖ה בְּי֣וֹם אׇבְדָ֑ם וְאַל תַּגְדֵּ֥ל פִּ֖יךָ בְּי֥וֹם צָרָֽה׃

יג. אַל תָּב֤וֹא בְשַֽׁעַר עַמִּי֙ בְּי֣וֹם אֵידָ֔ם אַל תֵּ֧רֶא גַם אַתָּ֛ה בְּרָעָת֖וֹ בְּי֣וֹם אֵיד֑וֹ וְאַל תִּשְׁלַ֥חְנָה בְחֵיל֖וֹ בְּי֥וֹם אֵידֽוֹ׃

יד. וְאַֽל תַּעֲמֹד֙ עַל הַפֶּ֔רֶק לְהַכְרִ֖ית אֶת פְּלִיטָ֑יו וְאַל תַּסְגֵּ֥ר שְׂרִידָ֖יו בְּי֥וֹם צָרָֽה׃

יום ה' על הגויים: גמול מידה כנגד מידה על מעשיהם בהר הקודש

טו. כִּֽי קָר֥וֹב יוֹם יְהֹוָ֖ה עַל כׇּל הַגּוֹיִ֑ם כַּאֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֙יתָ֙ יֵעָ֣שֶׂה לָּ֔ךְ גְּמֻלְךָ֖ יָשׁ֥וּב בְּרֹאשֶֽׁךָ׃

טז. כִּ֗י כַּֽאֲשֶׁ֤ר שְׁתִיתֶם֙ עַל הַ֣ר קׇדְשִׁ֔י יִשְׁתּ֥וּ כׇֽל הַגּוֹיִ֖ם תָּמִ֑יד וְשָׁת֣וּ וְלָע֔וּ וְהָי֖וּ כְּל֥וֹא הָיֽוּ׃

פליטה בציון: בית יעקב מכלה את עשו, שיבת הגולים לנחלתם ומלכות ה'

יז. וּבְהַ֥ר צִיּ֛וֹן תִּהְיֶ֥ה פְלֵיטָ֖ה וְהָ֣יָה קֹ֑דֶשׁ וְיָֽרְשׁוּ֙ בֵּ֣ית יַֽעֲקֹ֔ב אֵ֖ת מוֹרָֽשֵׁיהֶֽם׃

יח. וְהָיָה֩ בֵית יַעֲקֹ֨ב אֵ֜שׁ וּבֵ֧ית יוֹסֵ֣ף לֶהָבָ֗ה וּבֵ֤ית עֵשָׂו֙ לְקַ֔שׁ וְדָלְק֥וּ בָהֶ֖ם וַאֲכָל֑וּם וְלֹֽא יִֽהְיֶ֤ה שָׂרִיד֙ לְבֵ֣ית עֵשָׂ֔ו כִּ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבֵּֽר׃

יט. וְיָרְשׁ֨וּ הַנֶּ֜גֶב אֶת הַ֣ר עֵשָׂ֗ו וְהַשְּׁפֵלָה֙ אֶת פְּלִשְׁתִּ֔ים וְיָרְשׁוּ֙ אֶת שְׂדֵ֣ה אֶפְרַ֔יִם וְאֵ֖ת שְׂדֵ֣ה שֹׁמְר֑וֹן וּבִנְיָמִ֖ן אֶת הַגִּלְעָֽד׃

כ. וְגָלֻ֣ת הַֽחֵל הַ֠זֶּ֠ה לִבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֲשֶֽׁר כְּנַעֲנִים֙ עַד צָ֣רְפַ֔ת וְגָלֻ֥ת יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁ֣ר בִּסְפָרַ֑ד יִֽרְשׁ֕וּ אֵ֖ת עָרֵ֥י הַנֶּֽגֶב׃

כא. וְעָל֤וּ מֽוֹשִׁעִים֙ בְּהַ֣ר צִיּ֔וֹן לִשְׁפֹּ֖ט אֶת הַ֣ר עֵשָׂ֑ו וְהָיְתָ֥ה לַֽיהֹוָ֖ה הַמְּלוּכָֽה׃