נחום פרק א - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

נחום פרק א: מַשָּׂ֖א נִֽינְוֵ֑ה סֵ֧פֶר חֲז֛וֹן נַח֖וּם הָאֶלְקֹשִֽׁי׃

הפסוקים

א. מַשָּׂ֖א נִֽינְוֵ֑ה סֵ֧פֶר חֲז֛וֹן נַח֖וּם הָאֶלְקֹשִֽׁי׃

ה' נוקם לצריו וארך אפים, והבריאה כולה רועדת מפני זעמו

ב. אֵ֣ל קַנּ֤וֹא וְנֹקֵם֙ יְהֹוָ֔ה נֹקֵ֥ם יְהֹוָ֖ה וּבַ֣עַל חֵמָ֑ה נֹקֵ֤ם יְהֹוָה֙ לְצָרָ֔יו וְנוֹטֵ֥ר ה֖וּא לְאֹיְבָֽיו׃

ג. יְהֹוָ֗ה אֶ֤רֶךְ אַפַּ֙יִם֙ (וגדול) [וּגְדׇל ]כֹּ֔חַ וְנַקֵּ֖ה לֹ֣א יְנַקֶּ֑ה יְהֹוָ֗ה בְּסוּפָ֤ה וּבִשְׂעָרָה֙ דַּרְכּ֔וֹ וְעָנָ֖ן אֲבַ֥ק רַגְלָֽיו׃

ד. גּוֹעֵ֤ר בַּיָּם֙ וַֽיַּבְּשֵׁ֔הוּ וְכׇל הַנְּהָר֖וֹת הֶחֱרִ֑יב אֻמְלַ֤ל בָּשָׁן֙ וְכַרְמֶ֔ל וּפֶ֥רַח לְבָנ֖וֹן אֻמְלָֽל׃

ה. הָרִים֙ רָעֲשׁ֣וּ מִמֶּ֔נּוּ וְהַגְּבָע֖וֹת הִתְמֹגָ֑גוּ וַתִּשָּׂ֤א הָאָ֙רֶץ֙ מִפָּנָ֔יו וְתֵבֵ֖ל וְכׇל י֥וֹשְׁבֵי בָֽהּ׃

ו. לִפְנֵ֤י זַעְמוֹ֙ מִ֣י יַעֲמ֔וֹד וּמִ֥י יָק֖וּם בַּחֲר֣וֹן אַפּ֑וֹ חֲמָתוֹ֙ נִתְּכָ֣ה כָאֵ֔שׁ וְהַצֻּרִ֖ים נִתְּצ֥וּ מִמֶּֽנּוּ׃

ה' מעוז לחוסים בו, ובשטף יכלה את נינוה ואויביו

ז. ט֣וֹב יְהֹוָ֔ה לְמָע֖וֹז בְּי֣וֹם צָרָ֑ה ֵ וְיֹדֵ֖עַ חֹ֥סֵי בֽוֹ׃

ח. וּבְשֶׁ֣טֶף עֹבֵ֔ר כָּלָ֖ה יַעֲשֶׂ֣ה מְקוֹמָ֑הּ וְאֹיְבָ֖יו יְרַדֶּף חֹֽשֶׁךְ׃

מזימת יועץ הבליעל מאשור נגד ה' — כליה שלמה שלא תישנה

ט. מַה תְּחַשְּׁבוּן֙ אֶל יְהֹוָ֔ה כָּלָ֖ה ה֣וּא עֹשֶׂ֑ה לֹא תָק֥וּם פַּעֲמַ֖יִם צָרָֽה׃

י. כִּ֚י עַד סִירִ֣ים סְבֻכִ֔ים וּכְסׇבְאָ֖ם סְבוּאִ֑ים אֻ֨כְּל֔וּ כְּקַ֥שׁ יָבֵ֖שׁ מָלֵֽא׃

יא. מִמֵּ֣ךְ יָצָ֔א חֹשֵׁ֥ב עַל יְהֹוָ֖ה רָעָ֑ה יֹעֵ֖ץ בְּלִיָּֽעַל׃

נחמה ליהודה: אשור ייגזו ויעברו, ועול מוטם יישבר מעליך

יב. כֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אִם שְׁלֵמִים֙ וְכֵ֣ן רַבִּ֔ים וְכֵ֥ן נָג֖וֹזּוּ וְעָבָ֑ר וְעִ֨נִּתִ֔ךְ לֹ֥א אֲעַנֵּ֖ךְ עֽוֹד׃

יג. וְעַתָּ֕ה אֶשְׁבֹּ֥ר מֹטֵ֖הוּ מֵעָלָ֑יִךְ וּמוֹסְרֹתַ֖יִךְ אֲנַתֵּֽק׃

גזרה על מלך אשור: כריתת זרעו ופסיליו, וקבר בקלון

יד. וְצִוָּ֤ה עָלֶ֙יךָ֙ יְהֹוָ֔ה לֹא יִזָּרַ֥ע מִשִּׁמְךָ֖ ע֑וֹד מִבֵּ֨ית אֱלֹהֶ֜יךָ אַכְרִ֨ית פֶּ֧סֶל וּמַסֵּכָ֛ה אָשִׂ֥ים קִבְרֶ֖ךָ כִּ֥י קַלּֽוֹתָ׃