⌂ ▼ ▼ ▼
📚 שכבות ▼ ⚙ כלים ▼ 📖 זוהר גירסא גודל

ליקוטי מפרשים - בהרחבה

שאלה בבית המדרש

ההדפסה מן האתר מוגבלת לפעם אחת בכל ארבע שעות - נסו שוב מאוחר יותר.
טוען מאמר…
הצעות תיקון
לאן שייך הקטע הזה?

קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.

מקור: Stanford Zohar Variant Readings · מקרא כתבי-היד ›
מקרא כתבי-היד ודפוסים
📚 מפרשי הדף

כל שורה נפתחת באוצר החכמה בעמוד המדויק. הצפייה בעמוד עצמו טעונה מנוי לאוצר החכמה. · פרויקט 350 מפרשי הזוהר, בבנייה.
🖨️ הדף הזה בדפוסים היסטוריים
מיקום-הדף בכל דפוס משוער אוטומטית (לפי יחס-עמודים), לא תמיד מדויק למילה · פרויקט אוסף-הדפוסים ההיסטוריים של ממלכת הזוהר
האזור המודגש הוא מיקום משוער בלבד (לפי יחס-עמודים) - לא עוגן מדויק-למילה
איך לרשום אותך?
השם יופיע ליד ההצעות שלך ויצבור נקודות על כל הצעה שתאושר.

מלכים ב פרק ח - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

השונמית שבה מפלשתים והמלך משיב לה את נחלתה תוכן הפרק: השונמית יצאה לפלשתים בעצת אלישע מפני הרעב, וכשחזרה השיב לה המלך את ביתה ושדה בזכות אלישע (מלבי"ם, פסוקים א-ו). אלישע בא לדמשק, מבשר לחזאל שימלוך ובוכה על הרעה שיעשה לישראל, וחזאל ממית את בן הדד (רד"ק, פסוקים ז-טו). מלכות יהורם בן יהושפט ומרד אדום (רד"ק, פסוקים טז-כד). מלכות אחזיהו, שהלך בדרך בית אחאב (אברבנאל, פסוקים כה-כט).

הפסוקים

א. וֶאֱלִישָׁ֡ע דִּבֶּ֣ר אֶל־הָאִשָּׁה֩ אֲשֶׁר־הֶחֱיָ֨ה אֶת־בְּנָ֜הּ לֵאמֹ֗ר ק֤וּמִי וּלְכִי֙ (אתי) [אַ֣תְּ] וּבֵיתֵ֔ךְ וְג֖וּרִי בַּאֲשֶׁ֣ר תָּג֑וּרִי כִּֽי־קָרָ֤א יְהֹוָה֙ לָרָעָ֔ב וְגַם־בָּ֥א אֶל־הָאָ֖רֶץ שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים׃

ב. וַתָּ֙קׇם֙ הָאִשָּׁ֔ה וַתַּ֕עַשׂ כִּדְבַ֖ר אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים וַתֵּ֤לֶךְ הִיא֙ וּבֵיתָ֔הּ וַתָּ֥גׇר בְּאֶרֶץ־פְּלִשְׁתִּ֖ים שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים׃

ג. וַיְהִ֗י מִקְצֵה֙ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וַתָּ֥שׇׁב הָאִשָּׁ֖ה מֵאֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֑ים וַתֵּצֵא֙ לִצְעֹ֣ק אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ אֶל־בֵּיתָ֖הּ וְאֶל־שָׂדָֽהּ׃

ד. וְהַמֶּ֗לֶךְ מְדַבֵּר֙ אֶל־גֵּ֣חֲזִ֔י נַ֥עַר אִישׁ־הָאֱלֹהִ֖ים לֵאמֹ֑ר סַפְּרָה־נָּ֣א לִ֔י אֵ֥ת כׇּל־הַגְּדֹל֖וֹת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה אֱלִישָֽׁע׃ ס

ה. וַ֠יְהִ֠י ה֥וּא מְסַפֵּ֣ר לַמֶּ֘לֶךְ֮ אֵ֣ת אֲשֶׁר־הֶחֱיָ֣ה אֶת־הַמֵּת֒ וְהִנֵּ֨ה הָאִשָּׁ֜ה אֲשֶׁר־הֶחֱיָ֤ה אֶת־בְּנָהּ֙ צֹעֶ֣קֶת אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ עַל־בֵּיתָ֖הּ וְעַל־שָׂדָ֑הּ וַיֹּ֤אמֶר גֵּֽחֲזִי֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ זֹ֚את הָֽאִשָּׁ֔ה וְזֶה־בְּנָ֖הּ אֲשֶׁר־הֶחֱיָ֥ה אֱלִישָֽׁע׃

ו. וַיִּשְׁאַ֥ל הַמֶּ֛לֶךְ לָאִשָּׁ֖ה וַתְּסַפֶּר־ל֑וֹ וַיִּתֶּן־לָ֣הּ הַמֶּ֩לֶךְ֩ סָרִ֨יס אֶחָ֜ד לֵאמֹ֗ר הָשֵׁ֤יב אֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־לָהּ֙ וְאֵת֙ כׇּל־תְּבוּאֹ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה מִיּ֛וֹם עׇזְבָ֥הֿ אֶת־הָאָ֖רֶץ וְעַד־עָֽתָּה׃ פ

ז. וַיָּבֹ֤א אֱלִישָׁע֙ דַּמֶּ֔שֶׂק וּבֶן־הֲדַ֥ד מֶלֶךְ־אֲרָ֖ם חֹלֶ֑ה וַיֻּגַּד־ל֣וֹ לֵאמֹ֔ר בָּ֛א אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים עַד־הֵֽנָּה׃

ח. וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶל־חֲזָהאֵ֗ל קַ֤ח בְּיָדְךָ֙ מִנְחָ֔ה וְלֵ֕ךְ לִקְרַ֖את אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים וְדָרַשְׁתָּ֨ אֶת־יְהֹוָ֤ה מֵאוֹתוֹ֙ לֵאמֹ֔ר הַאֶחְיֶ֖ה מֵחֳלִ֥י זֶֽה׃

ט. וַיֵּ֣לֶךְ חֲזָאֵל֮ לִקְרָאתוֹ֒ וַיִּקַּ֨ח מִנְחָ֤ה בְיָדוֹ֙ וְכׇל־ט֣וּב דַּמֶּ֔שֶׂק מַשָּׂ֖א אַרְבָּעִ֣ים גָּמָ֑ל וַיָּבֹא֙ וַיַּעֲמֹ֣ד לְפָנָ֔יו וַיֹּ֗אמֶר בִּנְךָ֨ בֶן־הֲדַ֤ד מֶֽלֶךְ־אֲרָם֙ שְׁלָחַ֤נִי אֵלֶ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר הַאֶחְיֶ֖ה מֵחֳלִ֥י זֶֽה׃

י. וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֱלִישָׁ֔ע לֵ֥ךְ אֱמׇר־[ל֖וֹ] (לא) חָיֹ֣ה תִֽחְיֶ֑ה וְהִרְאַ֥נִי יְהֹוָ֖ה כִּי־מ֥וֹת יָמֽוּת׃

יא. וַיַּעֲמֵ֥ד אֶת־פָּנָ֖יו וַיָּ֣שֶׂם עַד־בֹּ֑שׁ וַיֵּ֖בְךְּ אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִֽים׃

יב. וַיֹּ֣אמֶר חֲזָאֵ֔ל מַדּ֖וּעַ אֲדֹנִ֣י בֹכֶ֑ה וַיֹּ֡אמֶר כִּֽי־יָדַ֡עְתִּי אֵ֣ת אֲשֶׁר־תַּעֲשֶׂה֩ לִבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל רָעָ֗ה מִבְצְרֵיהֶ֞ם תְּשַׁלַּ֤ח בָּאֵשׁ֙ וּבַחֻֽרֵיהֶם֙ בַּחֶ֣רֶב תַּהֲרֹ֔ג וְעֹלְלֵיהֶ֣ם תְּרַטֵּ֔שׁ וְהָרֹתֵיהֶ֖ם תְּבַקֵּֽעַ׃

יג. וַיֹּ֣אמֶר חֲזָהאֵ֔ל כִּ֣י מָ֤ה עַבְדְּךָ֙ הַכֶּ֔לֶב כִּ֣י יַעֲשֶׂ֔ה הַדָּבָ֥ר הַגָּד֖וֹל הַזֶּ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֱלִישָׁ֔ע הִרְאַ֧נִי יְהֹוָ֛ה אֹתְךָ֖ מֶ֥לֶךְ עַל־אֲרָֽם׃

יד. וַיֵּ֣לֶךְ מֵאֵ֣ת אֱלִישָׁ֗ע וַיָּבֹא֙ אֶל־אֲדֹנָ֔יו וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָה־אָמַ֥ר לְךָ֖ אֱלִישָׁ֑ע וַיֹּ֕אמֶר אָ֥מַר לִ֖י חָיֹ֥ה תִֽחְיֶֽה׃

טו. וַיְהִ֣י מִֽמׇּחֳרָ֗ת וַיִּקַּ֤ח הַמַּכְבֵּר֙ וַיִּטְבֹּ֣ל בַּמַּ֔יִם וַיִּפְרֹ֥שׂ עַל־פָּנָ֖יו וַיָּמֹ֑ת וַיִּמְלֹ֥ךְ חֲזָהאֵ֖ל תַּחְתָּֽיו׃ פ

טז. וּבִשְׁנַ֣ת חָמֵ֗שׁ לְיוֹרָ֤ם בֶּן־אַחְאָב֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל וִיהוֹשָׁפָ֖ט מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָלַ֛ךְ יְהוֹרָ֥ם בֶּן־יְהוֹשָׁפָ֖ט מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃

יז. בֶּן־שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁתַּ֛יִם שָׁנָ֖ה הָיָ֣ה בְמׇלְכ֑וֹ וּשְׁמֹנֶ֣ה (שנה) [שָׁנִ֔ים] מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

יח. וַיֵּ֜לֶךְ בְּדֶ֣רֶךְ מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל כַּאֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ בֵּ֣ית אַחְאָ֔ב כִּ֚י בַּת־אַחְאָ֔ב הָ֥יְתָה לּ֖וֹ לְאִשָּׁ֑ה וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽה׃

יט. וְלֹא־אָבָ֤ה יְהֹוָה֙ לְהַשְׁחִ֣ית אֶת־יְהוּדָ֔ה לְמַ֖עַן דָּוִ֣ד עַבְדּ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר אָמַר־ל֗וֹ לָתֵ֨ת ל֥וֹ נִ֛יר לְבָנָ֖יו כׇּל־הַיָּמִֽים׃

כ. בְּיָמָיו֙ פָּשַׁ֣ע אֱד֔וֹם מִתַּ֖חַת יַד־יְהוּדָ֑ה וַיַּמְלִ֥כוּ עֲלֵיהֶ֖ם מֶֽלֶךְ׃

כא. וַיַּעֲבֹ֤ר יוֹרָם֙ צָעִ֔ירָה וְכׇל־הָרֶ֖כֶב עִמּ֑וֹ וַֽיְהִי־ה֞וּא קָ֣ם לַ֗יְלָה וַיַּכֶּ֨ה אֶת־אֱד֜וֹם הַסֹּבֵ֤יב אֵלָיו֙ וְאֵת֙ שָׂרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וַיָּ֥נׇס הָעָ֖ם לְאֹהָלָֽיו׃

כב. וַיִּפְשַׁ֣ע אֱד֗וֹם מִתַּ֙חַת֙ יַד־יְהוּדָ֔ה עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה אָ֛ז תִּפְשַׁ֥ע לִבְנָ֖ה בָּעֵ֥ת הַהִֽיא׃

כג. וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יוֹרָ֖ם וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃

כד. וַיִּשְׁכַּ֤ב יוֹרָם֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵ֥ר עִם־אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֣יר דָּוִ֑ד וַיִּמְלֹ֛ךְ אֲחַזְיָ֥הוּ בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ

כה. בִּשְׁנַת֙ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לְיוֹרָ֥ם בֶּן־אַחְאָ֖ב מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל מָלַ֛ךְ אֲחַזְיָ֥הוּ בֶן־יְהוֹרָ֖ם מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃

כו. בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וּשְׁתַּ֤יִם שָׁנָה֙ אֲחַזְיָ֣הוּ בְמׇלְכ֔וֹ וְשָׁנָ֣ה אַחַ֔ת מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְשֵׁ֤ם אִמּוֹ֙ עֲתַלְיָ֔הוּ בַּת־עׇמְרִ֖י מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃

כז. וַיֵּ֗לֶךְ בְּדֶ֙רֶךְ֙ בֵּ֣ית אַחְאָ֔ב וַיַּ֧עַשׂ הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָ֖ה כְּבֵ֣ית אַחְאָ֑ב כִּ֛י חֲתַ֥ן בֵּית־אַחְאָ֖ב הֽוּא׃

כח. וַיֵּ֜לֶךְ אֶת־יוֹרָ֣ם בֶּן־אַחְאָ֗ב לַמִּלְחָמָ֛ה עִם־חֲזָאֵ֥ל מֶלֶךְ־אֲרָ֖ם בְּרָמֹ֣ת גִּלְעָ֑ד וַיַּכּ֥וּ אֲרַמִּ֖ים אֶת־יוֹרָֽם׃

כט. וַיָּ֩שׇׁב֩ יוֹרָ֨ם הַמֶּ֜לֶךְ לְהִתְרַפֵּ֣א בְיִזְרְעֶ֗אל מִן־הַמַּכִּים֙ אֲשֶׁ֨ר יַכֻּ֤הוּ אֲרַמִּים֙ בָּרָמָ֔ה בְּהִלָּ֣חֲמ֔וֹ אֶת־חֲזָהאֵ֖ל מֶ֣לֶךְ אֲרָ֑ם וַאֲחַזְיָ֨הוּ בֶן־יְהוֹרָ֜ם מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה יָרַ֡ד לִרְא֞וֹת אֶת־יוֹרָ֧ם בֶּן־אַחְאָ֛ב בְּיִזְרְעֶ֖אל כִּי־חֹלֶ֥ה הֽוּא׃ פ

הפירוש המשולב

פסוק א

א. וֶאֱלִישָׁ֡ע דִּבֶּ֣ר אֶל־הָאִשָּׁה֩ אֲשֶׁר־הֶחֱיָ֨ה אֶת־בְּנָ֜הּ לֵאמֹ֗ר זה שבע שנים, בתחילת שנות הרעב1 ק֤וּמִי וּלְכִי֙ (אתי) [אַ֣תְּ] וּבֵיתֵ֔ךְ וְג֖וּרִי בַּאֲשֶׁ֣ר תָּג֑וּרִי במקום שתרצי לגור בו2 כִּֽי־קָרָ֤א יְהֹוָה֙ לָרָעָ֔ב הוא הרעב שהיה בימי יואל בן פתואל והגזירה כבר יצאה ואין לבטלה3 וְגַם־בָּ֥א אֶל־הָאָ֖רֶץ שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים׃ וכבר התחיל, ויימשך כל השנים האלה45

פסוק ב

ב. וַתָּ֙קׇם֙ הָאִשָּׁ֔ה וַתַּ֕עַשׂ כִּדְבַ֖ר אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים כי שלא על פי נביא לא היתה יוצאת לחוץ לארץ, שלא תיענש כאלימלך6 וַתֵּ֤לֶךְ הִיא֙ וּבֵיתָ֔הּ וַתָּ֥גׇר בְּאֶרֶץ־פְּלִשְׁתִּ֖ים שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים׃ כל שנות הרעב, כפי שאמר לה אלישע7

פסוק ג

ג. וַיְהִ֗י מִקְצֵה֙ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים כשתמו שני הרעב שניבא אלישע8 וַתָּ֥שׇׁב הָאִשָּׁ֖ה מֵאֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֑ים וַתֵּצֵא֙ לִצְעֹ֣ק אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ אֶל־בֵּיתָ֖הּ וְאֶל־שָׂדָֽהּ׃ על ביתה ושדה, שגזלנים החזיקו בהם בהיותה בפלשתים, ועל פירותיהם מיום שנסעה910

פסוק ד

ד. וְהַמֶּ֗לֶךְ מְדַבֵּר֙ אֶל־גֵּ֣חֲזִ֔י נַ֥עַר אִישׁ־הָאֱלֹהִ֖ים תלמידו, והשיחה נזדמנה בהשגחת ה' לשעת בואה של האשה11 לֵאמֹ֑ר סַפְּרָה־נָּ֣א לִ֔י אֵ֥ת כׇּל־הַגְּדֹל֖וֹת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה אֱלִישָֽׁע׃ ס אף הנפלאות שלא שמע עליהן המלך12

פסוק ה

ה. וַ֠יְהִ֠י ה֥וּא מְסַפֵּ֣ר לַמֶּ֘לֶךְ֮ אֵ֣ת אֲשֶׁר־הֶחֱיָ֣ה אֶת־הַמֵּת֒ את בן השונמית13 וְהִנֵּ֨ה הָאִשָּׁ֜ה אֲשֶׁר־הֶחֱיָ֤ה אֶת־בְּנָהּ֙ צֹעֶ֣קֶת אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ עַל־בֵּיתָ֖הּ וְעַל־שָׂדָ֑הּ מיד, כדי שהיא עצמה תספר למלך, ולא גחזי הרשע14 וַיֹּ֤אמֶר גֵּֽחֲזִי֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ זֹ֚את הָֽאִשָּׁ֔ה וְזֶה־בְּנָ֖הּ אֲשֶׁר־הֶחֱיָ֥ה אֱלִישָֽׁע׃ וכך אימת את דבריו לעיני המלך15

פסוק ו

ו. וַיִּשְׁאַ֥ל הַמֶּ֛לֶךְ לָאִשָּׁ֖ה וַתְּסַפֶּר־ל֑וֹ שהדבר כן, ומזה ידע שהסיפור אמת16 וַיִּתֶּן־לָ֣הּ הַמֶּ֩לֶךְ֩ סָרִ֨יס אֶחָ֜ד שר ממונה [ב. סריס כמשמעו17]18 לֵאמֹ֗ר הָשֵׁ֤יב אֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־לָהּ֙ וְאֵת֙ כׇּל־תְּבוּאֹ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה בלי לדון עם המחזיק, כי גחזי העיד שהם שלה19 מִיּ֛וֹם עׇזְבָ֥הֿ אֶת־הָאָ֖רֶץ וְעַד־עָֽתָּה׃ פ אך לא שכר הדירה בבית20

פסוק ז

ז. וַיָּבֹ֤א אֱלִישָׁע֙ דַּמֶּ֔שֶׂק וּבֶן־הֲדַ֥ד מֶלֶךְ־אֲרָ֖ם חֹלֶ֑ה ואלישע בא כדי להחזיר את גחזי בתשובה [ב. למשוח את חזאל21]22 וַיֻּגַּד־ל֣וֹ לֵאמֹ֔ר בָּ֛א אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים עַד־הֵֽנָּה׃ אל מחוץ לעיר, ששם ישב גחזי המצורע, שהלך לבקש שכר מנעמן23

פסוק ח

ח. וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶל־חֲזָהאֵ֗ל קַ֤ח בְּיָדְךָ֙ מִנְחָ֔ה גדולה ומכובדת, לכבד בה את הנביא כראוי למעלתו24 וְלֵ֕ךְ לִקְרַ֖את אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים וְדָרַשְׁתָּ֨ אֶת־יְהֹוָ֤ה מֵאוֹתוֹ֙ לֵאמֹ֔ר הַאֶחְיֶ֖ה מֵחֳלִ֥י זֶֽה׃ שאל בשמי את דבר ה' מפיו25

פסוק ט

ט. וַיֵּ֣לֶךְ חֲזָאֵל֮ לִקְרָאתוֹ֒ וַיִּקַּ֨ח מִנְחָ֤ה בְיָדוֹ֙ וְכׇל־ט֣וּב דַּמֶּ֔שֶׂק מַשָּׂ֖א אַרְבָּעִ֣ים גָּמָ֑ל כל מיני מאכל טוב שבדמשק, והם המנחה עצמה, ובלשון הפלגה [ב. אבן טובה בשוויו26]27 וַיָּבֹא֙ וַיַּעֲמֹ֣ד לְפָנָ֔יו וַיֹּ֗אמֶר בִּנְךָ֨ בֶן־הֲדַ֤ד מֶֽלֶךְ־אֲרָם֙ הנכנע לך כבן לאביו28 שְׁלָחַ֤נִי אֵלֶ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר הַאֶחְיֶ֖ה מֵחֳלִ֥י זֶֽה׃

פסוק י

י. וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֱלִישָׁ֔ע לֵ֥ךְ אֱמׇר־ [ל֖וֹ] (לא) חָיֹ֣ה תִֽחְיֶ֑ה אמר זאת כלפי חזאל, שיחיה למלכות תחת בן הדד [ב. כדי לנחם את החולה29]30 וְהִרְאַ֥נִי יְהֹוָ֖ה כִּי־מ֥וֹת יָמֽוּת׃ אך לא מחולי זה ימות, אלא בידי אדם שימיתוהו31

פסוק יא

יא. וַיַּעֲמֵ֥ד אֶת־פָּנָ֖יו עצר את פני צערו, שלא לבכות לפני חזאל [ב. הפנה פניו הצידה32]33 וַיָּ֣שֶׂם עַד־בֹּ֑שׁ ושם ידיו על פניו, והתאפק זמן רב34 וַיֵּ֖בְךְּ אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִֽים׃ כשלא יכול עוד להתאפק35

פסוק יב

יב. וַיֹּ֣אמֶר חֲזָאֵ֔ל מַדּ֖וּעַ אֲדֹנִ֣י בֹכֶ֑ה וַיֹּ֡אמֶר כִּֽי־יָדַ֡עְתִּי אֵ֣ת אֲשֶׁר־תַּעֲשֶׂה֩ לִבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל רָעָ֗ה שראיתי בנבואה, ונזכרתי בו עתה, ועל כך אני בוכה36 מִבְצְרֵיהֶ֞ם תְּשַׁלַּ֤ח בָּאֵשׁ֙ את ערי מבצריהם תבעיר37 וּבַחֻֽרֵיהֶם֙ בַּחֶ֣רֶב תַּהֲרֹ֔ג וְעֹלְלֵיהֶ֣ם תְּרַטֵּ֔שׁ תבקע את מעיהם [ב. תטיל לקרקע38]39 וְהָרֹתֵיהֶ֖ם תְּבַקֵּֽעַ׃ הנשים המעוברות להוציא את הוולדות מבטנן [ב. מגדלים בהרים40]41

פסוק יג

יג. וַיֹּ֣אמֶר חֲזָהאֵ֔ל כִּ֣י מָ֤ה עַבְדְּךָ֙ הַכֶּ֔לֶב שאין בו כוח רב42 כִּ֣י יַעֲשֶׂ֔ה הַדָּבָ֥ר הַגָּד֖וֹל הַזֶּ֑ה של הרג ואכזריות כזו בישראל43 וַיֹּ֣אמֶר אֱלִישָׁ֔ע הִרְאַ֧נִי יְהֹוָ֛ה אֹתְךָ֖ מֶ֥לֶךְ עַל־אֲרָֽם׃ ואז יהיה הכוח בידך, וזו משיחתך שנצטווה עליה אליהו44

פסוק יד

יד. וַיֵּ֣לֶךְ מֵאֵ֣ת אֱלִישָׁ֗ע וַיָּבֹא֙ אֶל־אֲדֹנָ֔יו אל המלך החולה45 וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָה־אָמַ֥ר לְךָ֖ אֱלִישָׁ֑ע וַיֹּ֕אמֶר אָ֥מַר לִ֖י חָיֹ֥ה תִֽחְיֶֽה׃ ולא גילה לו שימות, ובלבו כבר זמם להמיתו, כפי שהבין מדברי אלישע46

פסוק טו

טו. וַיְהִ֣י מִֽמׇּחֳרָ֗ת וַיִּקַּ֤ח הַמַּכְבֵּר֙ בגד עבה [ב. הכר47]48 וַיִּטְבֹּ֣ל בַּמַּ֔יִם קרים, להשקיט את החום49 וַיִּפְרֹ֥שׂ עַל־פָּנָ֖יו כדי להצטנן ואמר לו שזו רפואה50 וַיָּמֹ֑ת מן הצינון51 וַיִּמְלֹ֥ךְ חֲזָהאֵ֖ל תַּחְתָּֽיו׃ פ כפי שבישרו אלישע52

פסוק טז

טז. וּבִשְׁנַ֣ת חָמֵ֗שׁ לְיוֹרָ֤ם בֶּן־אַחְאָב֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל שמלך בשנת י"ט ליהושפט53 וִיהוֹשָׁפָ֖ט מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה שעדיין חי, והמליך את יורם בנו בחייו שתי שנים והחמש נמנו לו ממלחמת רמות גלעד [ב. ובה מת54]55 מָלַ֛ךְ יְהוֹרָ֥ם בֶּן־יְהוֹשָׁפָ֖ט מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ אחרי שחזרו מן המלחמה במלך מואב56

פסוק יז

יז. בֶּן־שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁתַּ֛יִם שָׁנָ֖ה הָיָ֣ה בְמׇלְכ֑וֹ ומשמת אביו הרג את כל אחיו והתחזק במלוכה בלא מערער57 וּשְׁמֹנֶ֣ה (שנה) [שָׁנִ֔ים] מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ שנים מקוטעות, ובכללן השנתיים שמלך בחיי אביו58

פסוק יח

יח. וַיֵּ֜לֶךְ בְּדֶ֣רֶךְ מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל ונהג ככל פשעיהם59 כַּאֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ בֵּ֣ית אַחְאָ֔ב שחטאו בהסתת איזבל60 כִּ֚י בַּת־אַחְאָ֔ב הָ֥יְתָה לּ֖וֹ לְאִשָּׁ֑ה וגם הוא חטא בהסתת אשתו, שעבדה עבודה זרה כאביה61 וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽה׃

פסוק יט

יט. וְלֹא־אָבָ֤ה יְהֹוָה֙ לְהַשְׁחִ֣ית אֶת־יְהוּדָ֔ה את מלכי יהודה, אף שהיו ראויים להשחתה62 לְמַ֖עַן דָּוִ֣ד עַבְדּ֑וֹ שהיה עבד נאמן, ורב כוח זכותו63 כַּאֲשֶׁ֣ר אָמַר־ל֗וֹ לָתֵ֨ת ל֥וֹ נִ֛יר לְבָנָ֖יו כׇּל־הַיָּמִֽים׃ ממשלה ושלטון מלך המאיר כנר, שלא תוסר מבניו אף כשיחטאו64

פסוק כ

כ. בְּיָמָיו֙ פָּשַׁ֣ע אֱד֔וֹם מִתַּ֖חַת יַד־יְהוּדָ֑ה ומרד בו בעוון יהורם65 וַיַּמְלִ֥כוּ עֲלֵיהֶ֖ם מֶֽלֶךְ׃ ומימי דוד לא היה להם מלך, אלא נציב שמינו עליהם מלכי יהודה, והוא נקרא מלך66

פסוק כא

כא. וַיַּעֲבֹ֤ר יוֹרָם֙ צָעִ֔ירָה וְכׇל־הָרֶ֖כֶב עִמּ֑וֹ עיר בארץ אדום, להילחם במורדים67 וַֽיְהִי־ה֞וּא קָ֣ם לַ֗יְלָה כי לא היה בכוחו להילחם ביום בגלוי [ב. מלך אדום קם68]69 וַיַּכֶּ֨ה אֶת־אֱד֜וֹם הַסֹּבֵ֤יב אֵלָיו֙ וְאֵת֙ שָׂרֵ֣י הָרֶ֔כֶב היושבים סמוך לגבול ולא העמיק לתוך המלחמה70 וַיָּ֥נׇס הָעָ֖ם לְאֹהָלָֽיו׃ עם ישראל, מפחד אדום [ב. עם אדום71]72

פסוק כב

כב. וַיִּפְשַׁ֣ע אֱד֗וֹם מִתַּ֙חַת֙ יַד־יְהוּדָ֔ה עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה לגמרי, ולא שבו עוד להיכנע לו, אף שהכה בהם73 אָ֛ז תִּפְשַׁ֥ע לִבְנָ֖ה בָּעֵ֥ת הַהִֽיא׃ יושביה משבט יהודה, ומרדו במלכם והיתה סמוכה לאדום [ב. עיר אדומית74]75

פסוק כג

כג. וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יוֹרָ֖ם וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה שהרג את אחיו, הדיח את יהודה ומת בחלאים רעים76 הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ ושם מסופר שפלשתים וערבים שבו את נשיו ובניו77

פסוק כד

כד. וַיִּשְׁכַּ֤ב יוֹרָם֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵ֥ר עִם־אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֣יר דָּוִ֑ד אך לא בקברות המלכים78 וַיִּמְלֹ֛ךְ אֲחַזְיָ֥הוּ בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ ומלך שנה אחת בלבד, כדרך בני המלכים הרשעים שמלכו ימים מעטים79

פסוק כה

כה. בִּשְׁנַת֙ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לְיוֹרָ֥ם בֶּן־אַחְאָ֖ב מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל כי יהורם מלך שמונה שנים מקוטעות משנת חמש ליורם80 מָלַ֛ךְ אֲחַזְיָ֥הוּ בֶן־יְהוֹרָ֖ם מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ והיא השנה האחרונה ליורם, ובה נהרגו שניהם בידי יהוא81

פסוק כו

כו. בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וּשְׁתַּ֤יִם שָׁנָה֙ אֲחַזְיָ֣הוּ בְמׇלְכ֔וֹ ובדברי הימים בן מ"ב, שנמנו משנת צמיחת מלכות עמרי [ב. מימי אביו החולה82]83 וְשָׁנָ֣ה אַחַ֔ת מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְשֵׁ֤ם אִמּוֹ֙ עֲתַלְיָ֔הוּ בַּת־עׇמְרִ֖י מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃ בת בנו של עמרי, שגידלה אותה, ובני בנים הם כבנים84 ולכן נאבד עם בית אחאב, כי היה נצר משורשם85

פסוק כז

כז. וַיֵּ֗לֶךְ בְּדֶ֙רֶךְ֙ בֵּ֣ית אַחְאָ֔ב ובעבור זה התחבר עמם בכל דבר, ואף יצא עמם למלחמה86 וַיַּ֧עַשׂ הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָ֖ה כְּבֵ֣ית אַחְאָ֑ב כִּ֛י חֲתַ֥ן בֵּית־אַחְאָ֖ב הֽוּא׃ בן חתנם, ועל ידי החיתון היה קרוב להם87

פסוק כח

כח. וַיֵּ֜לֶךְ אֶת־יוֹרָ֣ם בֶּן־אַחְאָ֗ב לַמִּלְחָמָ֛ה עִם־חֲזָאֵ֥ל מֶלֶךְ־אֲרָ֖ם בְּרָמֹ֣ת גִּלְעָ֑ד שהיתה בידי ישראל, והארמים באו לכבשה88 וַיַּכּ֥וּ אֲרַמִּ֖ים אֶת־יוֹרָֽם׃ במקום שנפל בו אביו אחאב, ובכך יכול יהוא להמיתו89

פסוק כט

כט. וַיָּ֩שׇׁב֩ יוֹרָ֨ם הַמֶּ֜לֶךְ שחזר מן המלחמה90 לְהִתְרַפֵּ֣א בְיִזְרְעֶ֗אל מִן־הַמַּכִּים֙ אֲשֶׁ֨ר יַכֻּ֤הוּ אֲרַמִּים֙ בָּרָמָ֔ה בְּהִלָּ֣חֲמ֔וֹ אֶת־חֲזָהאֵ֖ל מֶ֣לֶךְ אֲרָ֑ם היא רמות גלעד91 וַאֲחַזְיָ֨הוּ בֶן־יְהוֹרָ֜ם מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה יָרַ֡ד לִרְא֞וֹת אֶת־יוֹרָ֧ם בֶּן־אַחְאָ֛ב בְּיִזְרְעֶ֖אל כִּי־חֹלֶ֥ה הֽוּא׃ פ לבקרו בחוליו, כדרך אחים אוהבים, ושם נכרתו שניהם92