⌂ ▼ ▼ ▼
📚 שכבות ▼ ⚙ כלים ▼ 📖 זוהר גירסא גודל

ליקוטי מפרשים - בהרחבה

שאלה בבית המדרש

ההדפסה מן האתר מוגבלת לפעם אחת בכל ארבע שעות - נסו שוב מאוחר יותר.
טוען מאמר…
הצעות תיקון
לאן שייך הקטע הזה?

קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.

מקור: Stanford Zohar Variant Readings · מקרא כתבי-היד ›
מקרא כתבי-היד ודפוסים
📚 מפרשי הדף

כל שורה נפתחת באוצר החכמה בעמוד המדויק. הצפייה בעמוד עצמו טעונה מנוי לאוצר החכמה. · פרויקט 350 מפרשי הזוהר, בבנייה.
🖨️ הדף הזה בדפוסים היסטוריים
מיקום-הדף בכל דפוס משוער אוטומטית (לפי יחס-עמודים), לא תמיד מדויק למילה · פרויקט אוסף-הדפוסים ההיסטוריים של ממלכת הזוהר
האזור המודגש הוא מיקום משוער בלבד (לפי יחס-עמודים) - לא עוגן מדויק-למילה
איך לרשום אותך?
השם יופיע ליד ההצעות שלך ויצבור נקודות על כל הצעה שתאושר.

מלכים ב פרק א - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

אחזיהו דורש בבעל זבוב, ואליהו מבשר את מותו תוכן הפרק: מואב פושע בישראל, וזו תחילת עונש בית אחאב (מלבי"ם). אחזיהו נופל וחולה ושולח לדרוש בבעל זבוב, ואליהו יוצא לקראת שליחיו ומבשר שימות (פסוקים א-ח). המלך שולח שרי חמשים להביא את אליהו. שנים נשרפים באש, והשלישי מתחנן בהכנעה (מצודת דוד, פסוקים ט-יד). אליהו יורד אל המלך וחוזר על הגזרה. אחזיהו מת, ויהורם אחיו מולך תחתיו (רש"י, פסוקים טו-יח).

הפסוקים

א. וַיִּפְשַׁ֤ע מוֹאָב֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל אַחֲרֵ֖י מ֥וֹת אַחְאָֽב׃

ב. וַיִּפֹּ֨ל אֲחַזְיָ֜ה בְּעַ֣ד הַשְּׂבָכָ֗ה בַּעֲלִיָּת֛וֹ אֲשֶׁ֥ר בְּשֹׁמְר֖וֹן וַיָּ֑חַל וַיִּשְׁלַ֣ח מַלְאָכִ֗ים וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ לְכ֣וּ דִרְשׁ֗וּ בְּבַ֤עַל זְבוּב֙ אֱלֹהֵ֣י עֶקְר֔וֹן אִם־אֶחְיֶ֖ה מֵחֳלִ֥י זֶֽה׃ ס

ג. וּמַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֗ה דִּבֶּר֙ אֶל־אֵלִיָּ֣ה הַתִּשְׁבִּ֔י ק֣וּם עֲלֵ֔ה לִקְרַ֖את מַלְאֲכֵ֣י מֶֽלֶךְ־שֹׁמְר֑וֹן וְדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם הֲֽמִבְּלִ֤י אֵין־אֱלֹהִים֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל אַתֶּם֙ הֹֽלְכִ֔ים לִדְרֹ֕שׁ בְּבַ֥עַל זְב֖וּב אֱלֹהֵ֥י עֶקְרֽוֹן׃

ד. וְלָכֵן֙ כֹּה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הַמִּטָּ֞ה אֲשֶׁר־עָלִ֥יתָ שָּׁ֛ם לֹא־תֵרֵ֥ד מִמֶּ֖נָּה כִּ֣י מ֣וֹת תָּמ֑וּת וַיֵּ֖לֶךְ אֵלִיָּֽה׃

ה. וַיָּשׁ֥וּבוּ הַמַּלְאָכִ֖ים אֵלָ֑יו וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵיהֶ֖ם מַה־זֶּ֥ה שַׁבְתֶּֽם׃

ו. וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו אִ֣ישׁ עָלָ֣ה לִקְרָאתֵ֗נוּ וַיֹּ֣אמֶר אֵלֵ֘ינוּ֮ לְכ֣וּ שׁ֘וּבוּ֮ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ אֲשֶׁר־שָׁלַ֣ח אֶתְכֶם֒ וְדִבַּרְתֶּ֣ם אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הֲֽמִבְּלִ֤י אֵין־אֱלֹהִים֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל אַתָּ֣ה שֹׁלֵ֔חַ לִדְרֹ֕שׁ בְּבַ֥עַל זְב֖וּב אֱלֹהֵ֣י עֶקְר֑וֹן לָ֠כֵ֠ן הַמִּטָּ֞ה אֲשֶׁר־עָלִ֥יתָ שָּׁ֛ם לֹא־תֵרֵ֥ד מִמֶּ֖נָּה כִּי־מ֥וֹת תָּמֽוּת׃

ז. וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם מֶ֚ה מִשְׁפַּ֣ט הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר עָלָ֖ה לִקְרַאתְכֶ֑ם וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵיכֶ֔ם אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃

ח. וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו אִ֚ישׁ בַּ֣עַל שֵׂעָ֔ר וְאֵז֥וֹר ע֖וֹר אָז֣וּר בְּמׇתְנָ֑יו וַיֹּאמַ֕ר אֵלִיָּ֥ה הַתִּשְׁבִּ֖י הֽוּא׃

ט. וַיִּשְׁלַ֥ח אֵלָ֛יו שַׂר־חֲמִשִּׁ֖ים וַחֲמִשָּׁ֑יו וַיַּ֣עַל אֵלָ֗יו וְהִנֵּה֙ יֹשֵׁב֙ עַל־רֹ֣אשׁ הָהָ֔ר וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו אִ֚ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים הַמֶּ֥לֶךְ דִּבֶּ֖ר רֵֽדָה׃

י. וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו׃

יא. וַיָּ֜שׇׁב וַיִּשְׁלַ֥ח אֵלָ֛יו שַׂר־חֲמִשִּׁ֥ים אַחֵ֖ר וַחֲמִשָּׁ֑יו וַיַּ֙עַן֙ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו אִ֚ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים כֹּה־אָמַ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ מְהֵרָ֥ה רֵֽדָה׃

יב. וַיַּ֣עַן אֵלִיָּה֮ וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶם֒ אִם־אִ֤ישׁ הָאֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ־אֱלֹהִים֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו׃

יג. וַיָּ֗שׇׁב וַיִּשְׁלַ֛ח שַׂר־חֲמִשִּׁ֥ים שְׁלִשִׁ֖ים וַחֲמִשָּׁ֑יו וַיַּ֡עַל וַיָּבֹא֩ שַׂר־הַחֲמִשִּׁ֨ים הַשְּׁלִישִׁ֜י וַיִּכְרַ֥ע עַל־בִּרְכָּ֣יו לְנֶ֣גֶד אֵלִיָּ֗הוּ וַיִּתְחַנֵּ֤ן אֵלָיו֙ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו אִ֚ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים תִּיקַר־נָ֣א נַפְשִׁ֗י וְנֶ֨פֶשׁ עֲבָדֶ֥יךָֽ אֵ֛לֶּה חֲמִשִּׁ֖ים בְּעֵינֶֽיךָ׃

יד. הִ֠נֵּ֠ה יָ֤רְדָה אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַ֠תֹּ֠אכַל אֶת־שְׁנֵ֞י שָׂרֵ֧י הַחֲמִשִּׁ֛ים הָרִאשֹׁנִ֖ים וְאֶת־חֲמִשֵּׁיהֶ֑ם וְעַתָּ֕ה תִּיקַ֥ר נַפְשִׁ֖י בְּעֵינֶֽיךָ׃ ס

טו. וַיְדַבֵּ֞ר מַלְאַ֤ךְ יְהֹוָה֙ אֶל־אֵ֣לִיָּ֔הוּ רֵ֣ד אוֹת֔וֹ אַל־תִּירָ֖א מִפָּנָ֑יו וַיָּ֛קׇם וַיֵּ֥רֶד אוֹת֖וֹ אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃

טז. וַיְדַבֵּ֨ר אֵלָ֜יו כֹּה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֮ לִדְרֹשׁ֮ בְּבַ֣עַל זְבוּב֮ אֱלֹהֵ֣י עֶקְרוֹן֒ הֲֽמִבְּלִ֤י אֵין־אֱלֹהִים֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לִדְרֹ֖שׁ בִּדְבָר֑וֹ לָ֠כֵ֠ן הַמִּטָּ֞ה אֲשֶׁר־עָלִ֥יתָ שָּׁ֛ם לֹא־תֵרֵ֥ד מִמֶּ֖נָּה כִּי־מ֥וֹת תָּמֽוּת׃

יז. וַיָּ֜מׇת כִּדְבַ֥ר יְהֹוָ֣ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֣ר אֵלִיָּ֗הוּ וַיִּמְלֹ֤ךְ יְהוֹרָם֙ תַּחְתָּ֔יו פ בִּשְׁנַ֣ת שְׁתַּ֔יִם לִיהוֹרָ֥ם בֶּן־יְהוֹשָׁפָ֖ט מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה כִּ֛י לֹא־הָ֥יָה ל֖וֹ בֵּֽן׃ ס

יח. וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י אֲחַזְיָ֖הוּ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלוֹא־הֵ֣מָּה כְתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ

הפירוש המשולב

פסוק א

א. וַיִּפְשַׁ֤ע מוֹאָב֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל שהיה משועבד לו, ופרק את עולו ולא נתן עוד מס1 אַחֲרֵ֖י מ֥וֹת אַחְאָֽב׃ בימי אחזיהו בנו, שהחזיק בכל מעשי אביו הרעים, וזו תחילת עונש בית אחאב2

פסוק ב

ב. וַיִּפֹּ֨ל אֲחַזְיָ֜ה בְּעַ֣ד הַשְּׂבָכָ֗ה בַּעֲלִיָּת֛וֹ אֲשֶׁ֥ר בְּשֹׁמְר֖וֹן שבכה היא נסרים ארוגים שתי וערב, ובהם נקבים שהיו על ארובה ברצפת העליה ומאירים את הבית שתחתיה, ונשברו תחתיו3 וַיָּ֑חַל מן הנפילה, ואף על פי כן לא שב בתשובה4 וַיִּשְׁלַ֣ח מַלְאָכִ֗ים וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ לְכ֣וּ דִרְשׁ֗וּ בְּבַ֤עַל זְבוּב֙ אֱלֹהֵ֣י עֶקְר֔וֹן אִם־אֶחְיֶ֖ה מֵחֳלִ֥י זֶֽה׃ ס בחר בו כי הבעל לא ענה, וכומריו ניבאו מי יחיה ומי ימות5

פסוק ג

ג. וּמַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֗ה דִּבֶּר֙ אֶל־אֵלִיָּ֣ה הַתִּשְׁבִּ֔י ק֣וּם עֲלֵ֔ה לִקְרַ֖את מַלְאֲכֵ֣י מֶֽלֶךְ־שֹׁמְר֑וֹן ולא אל המלך עצמו, להוכיחם על הליכתם6 וְדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם מעצמך, ולא בשם ה'7 הֲֽמִבְּלִ֤י אֵין־אֱלֹהִים֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל אַתֶּם֙ הֹֽלְכִ֔ים לִדְרֹ֕שׁ בְּבַ֥עַל זְב֖וּב אֱלֹהֵ֥י עֶקְרֽוֹן׃ הרי יש אלוה חי ששכינתו שורה בישראל, ומדוע לא דרשתם בנביאיו8

פסוק ד

ד. וְלָכֵן֙ כֹּה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה בעבור ששלחת לדרוש בעבודה זרה, ולא בה' ובנביאיו9 הַמִּטָּ֞ה אֲשֶׁר־עָלִ֥יתָ שָּׁ֛ם לֹא־תֵרֵ֥ד מִמֶּ֖נָּה10 כִּ֣י מ֣וֹת תָּמ֑וּת וַיֵּ֖לֶךְ אֵלִיָּֽה׃ לדרכו, אל השליחים, ואמר להם את דבר ה' כפי שנצטווה11

פסוק ה

ה. וַיָּשׁ֥וּבוּ הַמַּלְאָכִ֖ים אֵלָ֑יו ולא הלכו לעקרון, כי שמעו לתוכחת הנביא12 וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵיהֶ֖ם מַה־זֶּ֥ה שַׁבְתֶּֽם׃ בטרם שאלתם בבעל זבוב בעקרון

פסוק ו

ו. וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו אִ֣ישׁ עָלָ֣ה לִקְרָאתֵ֗נוּ איש זר שלא הכרנו13 וַיֹּ֣אמֶר אֵלֵ֘ינוּ֮ לְכ֣וּ שׁ֘וּבוּ֮ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ אֲשֶׁר־שָׁלַ֣ח אֶתְכֶם֒ וְדִבַּרְתֶּ֣ם אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הֲֽמִבְּלִ֤י אֵין־אֱלֹהִים֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל אַתָּ֣ה שֹׁלֵ֔חַ לִדְרֹ֕שׁ בְּבַ֥עַל זְב֖וּב אֱלֹהֵ֣י עֶקְר֑וֹן ומדוע לא דרשת בנביאי ה' שבישראל, ושלחת לעקרון14 לָ֠כֵ֠ן הַמִּטָּ֞ה אֲשֶׁר־עָלִ֥יתָ שָּׁ֛ם לֹא־תֵרֵ֥ד מִמֶּ֖נָּה כִּי־מ֥וֹת תָּמֽוּת׃ וכל דבריו נבואה עליך, ולכן שבנו מיד להודיעך15

פסוק ז

ז. וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם בתמיהה, כי אין דרך נביא למסור את שליחותו ביד אחר16 מֶ֚ה מִשְׁפַּ֣ט הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר עָלָ֖ה לִקְרַאתְכֶ֑ם וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵיכֶ֔ם אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ מה תוארו ומלבושו, שמא לבוש בגדי עניים ובוש לבוא אלי, ומה דינו17

פסוק ח

ח. וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו אִ֚ישׁ בַּ֣עַל שֵׂעָ֔ר וְאֵז֥וֹר ע֖וֹר אָז֣וּר בְּמׇתְנָ֑יו מגודל בשער רב, ובלבוש כזה לא בא לפני מלך, ולכן נמנע מלבוא1819 וַיֹּאמַ֕ר אֵלִיָּ֥ה הַתִּשְׁבִּ֖י הֽוּא׃ כי ידע את מנהגו ואת לבושו, ושאינו בוש לבוא לפני מלכים20

פסוק ט

ט. וַיִּשְׁלַ֥ח אֵלָ֛יו שַׂר־חֲמִשִּׁ֖ים וַחֲמִשָּׁ֑יו שר גדול, להביא את אליהו בכוח אם לא יבוא מרצונו21 וַיַּ֣עַל אֵלָ֗יו ולא ירא מפניו, ועלה עד מקומו22 וְהִנֵּה֙ יֹשֵׁב֙ עַל־רֹ֣אשׁ הָהָ֔ר מתבודד שם בנבואה, כמנהגו23 וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו אִ֚ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים הַמֶּ֥לֶךְ דִּבֶּ֖ר רֵֽדָה׃ מראש ההר במצות המלך, ואם לא, אקחך עם אנשי בכוח [ב. אלינו, ולא אל המלך24]25

פסוק י

י. וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ לשר לבדו, שהוא לבדו עלה אליו, ואנשיו עמדו מרחוק26 וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ כי נביא ה' אינני תחת מרות המלך, ואיך העזת פניך נגדי27 וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו׃

פסוק יא

יא. וַיָּ֜שׇׁב וַיִּשְׁלַ֥ח אֵלָ֛יו שַׂר־חֲמִשִּׁ֥ים אַחֵ֖ר וַחֲמִשָּׁ֑יו ושר זה לא לקח מוסר מן הראשון שנשרף28 וַיַּ֙עַן֙ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו בקול רם מתחתית ההר, כי ירא לעלות אליו29 אִ֚ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים כֹּה־אָמַ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ מְהֵרָ֥ה רֵֽדָה׃ ובזה הוסיף פשע, שתלה את הציווי במלך עצמו, ודחק בו למהר30

פסוק יב

יב. וַיַּ֣עַן אֵלִיָּה֮ וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶם֒ בצעקה, אל השר ואל אנשיו יחד, כי כולם עמדו למטה31 אִם־אִ֤ישׁ הָאֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ גם מרחוק אוכל לכם32 וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ־אֱלֹהִים֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם והיא אש גדולה וממהרת לשרוף33 וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו׃ אף שעמדו הרחק מן הנביא

פסוק יג

יג. וַיָּ֗שׇׁב וַיִּשְׁלַ֛ח שַׂר־חֲמִשִּׁ֥ים שְׁלִשִׁ֖ים וַחֲמִשָּׁ֑יו שר שלישי על חמשים איש, אחרי שנשרפו שנים34 וַיַּ֡עַל וַיָּבֹא֩ שַׂר־הַחֲמִשִּׁ֨ים הַשְּׁלִישִׁ֜י לבדו, לפייס את אליהו ולא להורידו בכוח35 וַיִּכְרַ֥ע עַל־בִּרְכָּ֣יו לְנֶ֣גֶד אֵלִיָּ֗הוּ בהכנעה ובתשובה36 וַיִּתְחַנֵּ֤ן אֵלָיו֙ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו אִ֚ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים תִּיקַר־נָ֣א נַפְשִׁ֗י וְנֶ֨פֶשׁ עֲבָדֶ֥יךָֽ אֵ֛לֶּה חֲמִשִּׁ֖ים בְּעֵינֶֽיךָ׃ ואל תמיתני ואת אנשי, כפי שהמתת את קודמי37

פסוק יד

יד. הִ֠נֵּ֠ה יָ֤רְדָה אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַ֠תֹּ֠אכַל אֶת־שְׁנֵ֞י שָׂרֵ֧י הַחֲמִשִּׁ֛ים הָרִאשֹׁנִ֖ים וְאֶת־חֲמִשֵּׁיהֶ֑ם על שדיברו בזדון, ובשתי הפעמים ראו כולם את כוחך38 וְעַתָּ֕ה תִּיקַ֥ר נַפְשִׁ֖י בְּעֵינֶֽיךָ׃ ס הואיל ובאתי בהכנעה, לך עמי, פן יהרגני המלך על שלא הבאתיך39

פסוק טו

טו. וַיְדַבֵּ֞ר מַלְאַ֤ךְ יְהֹוָה֙ אֶל־אֵ֣לִיָּ֔הוּ רֵ֣ד אוֹת֔וֹ40 אַל־תִּירָ֖א מִפָּנָ֑יו שמא יוליכך אל המלך, שניבאת עליו את מותו [ב. מפני איזבל41]42 וַיָּ֛קׇם וַיֵּ֥רֶד אוֹת֖וֹ אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃ מראש ההר אל קצהו, שבו עמד השר, ומשם הלכו יחד43

פסוק טז

טז. וַיְדַבֵּ֨ר אֵלָ֜יו כֹּה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה בפניו, ולא ירא עוד מן המלך44 יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֮ לִדְרֹשׁ֮ בְּבַ֣עַל זְבוּב֮ אֱלֹהֵ֣י עֶקְרוֹן֒ ועל השליחות הזאת לבדה נגזר עונשך45 הֲֽמִבְּלִ֤י אֵין־אֱלֹהִים֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לִדְרֹ֖שׁ בִּדְבָר֑וֹ הרי יש בהם אלוה חי ששכינתו שורה ביניהם46 לָ֠כֵ֠ן הַמִּטָּ֞ה אֲשֶׁר־עָלִ֥יתָ שָּׁ֛ם לֹא־תֵרֵ֥ד מִמֶּ֖נָּה כִּי־מ֥וֹת תָּמֽוּת׃

פסוק יז

יז. וַיָּ֜מׇת כִּדְבַ֥ר יְהֹוָ֣ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֣ר אֵלִיָּ֗הוּ אחרי שמלך שנתיים47 וַיִּמְלֹ֤ךְ יְהוֹרָם֙ תַּחְתָּ֔יו אחיו של אחזיהו המת היה48 בִּשְׁנַ֣ת שְׁתַּ֔יִם לִיהוֹרָ֥ם בֶּן־יְהוֹשָׁפָ֖ט מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה משעה שנגזרה מיתה על יהושפט ברמות גלעד, מונים לבנו ובשכר זעקתו נתלו לו שבע שנים [ב. שהמליכו אביו בחייו49]50 כִּ֛י לֹא־הָ֥יָה ל֖וֹ בֵּֽן׃ פ51

פסוק יח

יח. וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י אֲחַזְיָ֖הוּ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלוֹא־הֵ֣מָּה כְתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ