⌂ ▼ ▼ ▼
📚 שכבות ▼ ⚙ כלים ▼ 📖 זוהר גירסא גודל

ליקוטי מפרשים - בהרחבה

שאלה בבית המדרש

ההדפסה מן האתר מוגבלת לפעם אחת בכל ארבע שעות - נסו שוב מאוחר יותר.
טוען מאמר…
הצעות תיקון
לאן שייך הקטע הזה?

קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.

מקור: Stanford Zohar Variant Readings · מקרא כתבי-היד ›
מקרא כתבי-היד ודפוסים
📚 מפרשי הדף

כל שורה נפתחת באוצר החכמה בעמוד המדויק. הצפייה בעמוד עצמו טעונה מנוי לאוצר החכמה. · פרויקט 350 מפרשי הזוהר, בבנייה.
🖨️ הדף הזה בדפוסים היסטוריים
מיקום-הדף בכל דפוס משוער אוטומטית (לפי יחס-עמודים), לא תמיד מדויק למילה · פרויקט אוסף-הדפוסים ההיסטוריים של ממלכת הזוהר
האזור המודגש הוא מיקום משוער בלבד (לפי יחס-עמודים) - לא עוגן מדויק-למילה
איך לרשום אותך?
השם יופיע ליד ההצעות שלך ויצבור נקודות על כל הצעה שתאושר.

מלכים א פרק י - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

מלכת שבא באה לנסות את שלמה בחידות ומברכת את ה' תוכן הפרק: מלכת שבא שומעת שחכמת שלמה מאת ה', באה לנסותו בחידות, רואה את חכמתו ואת הנהגת ביתו ומברכת את ה' (פסוקים א-יג). הכתוב חוזר לספר מאין בא עושרו של שלמה, ומתאר את מגיני הזהב, את כסא השן ואת אניות תרשיש (פסוקים יד-כב). שלמה גדל מכל מלכי הארץ בעושר ובחכמה, והחכמה היא שהביאה לו את העושר: מנחות, רכב וסוסים ממצרים (פסוקים כג-כט). [אברבנאל, מלבי"ם]

הפסוקים

א. וּמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א שֹׁמַ֛עַת אֶת־שֵׁ֥מַע שְׁלֹמֹ֖ה לְשֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה וַתָּבֹ֥א לְנַסֹּת֖וֹ בְּחִידֽוֹת׃

ב. וַתָּבֹ֣א יְרוּשָׁלַ֗͏ְמָה בְּחַ֘יִל֮ כָּבֵ֣ד מְאֹד֒ גְּ֠מַלִּ֠ים נֹשְׂאִ֨ים בְּשָׂמִ֧ים וְזָהָ֛ב רַב־מְאֹ֖ד וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה וַתָּבֹא֙ אֶל־שְׁלֹמֹ֔ה וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־לְבָבָֽהּ׃

ג. וַיַּגֶּד־לָ֥הּ שְׁלֹמֹ֖ה אֶת־כׇּל־דְּבָרֶ֑יהָ לֹֽא־הָיָ֤ה דָבָר֙ נֶעְלָ֣ם מִן־הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ׃

ד. וַתֵּ֙רֶא֙ מַֽלְכַּת־שְׁבָ֔א אֵ֖ת כׇּל־חׇכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֑ה וְהַבַּ֖יִת אֲשֶׁ֥ר בָּנָֽה׃

ה. וּמַאֲכַ֣ל שֻׁלְחָנ֡וֹ וּמוֹשַׁ֣ב עֲבָדָיו֩ וּמַעֲמַ֨ד מְשָׁרְתָ֜ו וּמַלְבֻּֽשֵׁיהֶם֙ וּמַשְׁקָ֔יו וְעֹ֣לָת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַעֲלֶ֖ה בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה וְלֹא־הָ֥יָה בָ֛הּ ע֖וֹד רֽוּחַ׃

ו. וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ אֱמֶת֙ הָיָ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖עְתִּי בְּאַרְצִ֑י עַל־דְּבָרֶ֖יךָ וְעַל־חׇכְמָתֶֽךָ׃

ז. וְלֹא־הֶאֱמַ֣נְתִּי לַדְּבָרִ֗ים עַ֤ד אֲשֶׁר־בָּ֙אתִי֙ וַתִּרְאֶ֣ינָה עֵינַ֔י וְהִנֵּ֥ה לֹֽא־הֻגַּד־לִ֖י הַחֵ֑צִי הוֹסַ֤פְתָּ חׇכְמָה֙ וָט֔וֹב אֶל־הַשְּׁמוּעָ֖ה אֲשֶׁ֥ר שָׁמָֽעְתִּי׃

ח. אַשְׁרֵ֣י אֲנָשֶׁ֔יךָ אַשְׁרֵ֖י עֲבָדֶ֣יךָ אֵ֑לֶּה הָעֹמְדִ֤ים לְפָנֶ֙יךָ֙ תָּמִ֔יד הַשֹּׁמְעִ֖ים אֶת־חׇכְמָתֶֽךָ׃

ט. יְהִ֨י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּר֔וּךְ אֲשֶׁר֙ חָפֵ֣ץ בְּךָ֔ לְתִתְּךָ֖ עַל־כִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֑ל בְּאַהֲבַ֨ת יְהֹוָ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ לְעֹלָ֔ם וַיְשִֽׂימְךָ֣ לְמֶ֔לֶךְ לַעֲשׂ֥וֹת מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה׃

י. וַתִּתֵּ֨ן לַמֶּ֜לֶךְ מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֣ים כִּכַּ֣ר זָהָ֗ב וּבְשָׂמִ֛ים הַרְבֵּ֥ה מְאֹ֖ד וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה לֹ֣א בָא֩ כַבֹּ֨שֶׂם הַה֥וּא עוֹד֙ לָרֹ֔ב אֲשֶׁר־נָתְנָ֥ה מַֽלְכַּת־שְׁבָ֖א לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה׃

יא. וְגַם֙ אֳנִ֣י חִירָ֔ם אֲשֶׁר־נָשָׂ֥א זָהָ֖ב מֵאוֹפִ֑יר הֵבִ֨יא מֵאֹפִ֜יר עֲצֵ֧י אַלְמֻגִּ֛ים הַרְבֵּ֥ה מְאֹ֖ד וְאֶ֥בֶן יְקָרָֽה׃

יב. וַיַּ֣עַשׂ הַ֠מֶּ֠לֶךְ אֶת־עֲצֵ֨י הָאַלְמֻגִּ֜ים מִסְעָ֤ד לְבֵית־יְהֹוָה֙ וּלְבֵ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְכִנֹּר֥וֹת וּנְבָלִ֖ים לַשָּׁרִ֑ים לֹ֣א בָא־כֵ֞ן עֲצֵ֤י אַלְמֻגִּים֙ וְלֹ֣א נִרְאָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

יג. וְהַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֜ה נָתַ֣ן לְמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א אֶת־כׇּל־חֶפְצָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁאָ֔לָה מִלְּבַד֙ אֲשֶׁ֣ר נָֽתַן־לָ֔הּ כְּיַ֖ד הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה וַתֵּ֛פֶן וַתֵּ֥לֶךְ לְאַרְצָ֖הּ הִ֥יא וַעֲבָדֶֽיהָ׃ פ

יד. וַֽיְהִי֙ מִשְׁקַ֣ל הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁר־בָּ֥א לִשְׁלֹמֹ֖ה בְּשָׁנָ֣ה אֶחָ֑ת שֵׁ֥שׁ מֵא֛וֹת שִׁשִּׁ֥ים וָשֵׁ֖שׁ כִּכַּ֥ר זָהָֽב׃

טו. לְבַד֙ מֵאַנְשֵׁ֣י הַתָּרִ֔ים וּמִסְחַ֖ר הָרֹֽכְלִ֑ים וְכׇל־מַלְכֵ֥י הָעֶ֖רֶב וּפַח֥וֹת הָאָֽרֶץ׃

טז. וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֧לֶךְ שְׁלֹמֹ֛ה מָאתַ֥יִם צִנָּ֖ה זָהָ֣ב שָׁח֑וּט שֵֽׁשׁ־מֵא֣וֹת זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל־הַצִּנָּ֥ה הָאֶחָֽת׃

יז. וּשְׁלֹשׁ־מֵא֤וֹת מָֽגִנִּים֙ זָהָ֣ב שָׁח֔וּט שְׁלֹ֤שֶׁת מָנִים֙ זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל־הַמָּגֵ֣ן הָאֶחָ֑ת וַיִּתְּנֵ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ בֵּ֖ית יַ֥עַר הַלְּבָנֽוֹן׃ פ

יח. וַיַּ֧עַשׂ הַמֶּ֛לֶךְ כִּסֵּא־שֵׁ֖ן גָּד֑וֹל וַיְצַפֵּ֖הוּ זָהָ֥ב מוּפָֽז׃

יט. שֵׁ֧שׁ מַעֲל֣וֹת לַכִּסֵּ֗ה וְרֹאשׁ־עָגֹ֤ל לַכִּסֵּה֙ מֵֽאַחֲרָ֔יו וְיָדֹ֛ת מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה אֶל־מְק֣וֹם הַשָּׁ֑בֶת וּשְׁנַ֣יִם אֲרָי֔וֹת עֹמְדִ֖ים אֵ֥צֶל הַיָּדֽוֹת׃

כ. וּשְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר אֲרָיִ֗ים עֹמְדִ֥ים שָׁ֛ם עַל־שֵׁ֥שׁ הַֽמַּעֲל֖וֹת מִזֶּ֣ה וּמִזֶּ֑ה לֹא־נַעֲשָׂ֥ה כֵ֖ן לְכׇל־מַמְלָכֽוֹת׃

כא. וְ֠כֹ֠ל כְּלֵ֞י מַשְׁקֵ֨ה הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ זָהָ֔ב וְכֹ֗ל כְּלֵ֛י בֵּֽית־יַ֥עַר הַלְּבָנ֖וֹן זָהָ֣ב סָג֑וּר אֵ֣ין כֶּ֗סֶף לֹ֥א נֶחְשָׁ֛ב בִּימֵ֥י שְׁלֹמֹ֖ה לִמְאֽוּמָה׃

כב. כִּי֩ אֳנִ֨י תַרְשִׁ֤ישׁ לַמֶּ֙לֶךְ֙ בַּיָּ֔ם עִ֖ם אֳנִ֣י חִירָ֑ם אַחַת֩ לְשָׁלֹ֨שׁ שָׁנִ֜ים תָּב֣וֹא אֳנִ֣י תַרְשִׁ֗ישׁ נֹֽשְׂאֵת֙ זָהָ֣ב וָכֶ֔סֶף שֶׁנְהַבִּ֥ים וְקֹפִ֖ים וְתֻכִּיִּֽים׃

כג. וַיִּגְדַּל֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה מִכֹּ֖ל מַלְכֵ֣י הָאָ֑רֶץ לְעֹ֖שֶׁר וּלְחׇכְמָֽה׃

כד. וְכׇ֨ל־הָאָ֔רֶץ מְבַקְשִׁ֖ים אֶת־פְּנֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה לִשְׁמֹ֙עַ֙ אֶת־חׇכְמָת֔וֹ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן אֱלֹהִ֖ים בְּלִבּֽוֹ׃

כה. וְהֵ֣מָּה מְבִאִ֣ים אִ֣ישׁ מִנְחָת֡וֹ כְּלֵ֣י כֶ֩סֶף֩ וּכְלֵ֨י זָהָ֤ב וּשְׂלָמוֹת֙ וְנֵ֣שֶׁק וּבְשָׂמִ֔ים סוּסִ֖ים וּפְרָדִ֑ים דְּבַר־שָׁנָ֖ה בְּשָׁנָֽה׃ ס

כו. וַיֶּאֱסֹ֣ף שְׁלֹמֹה֮ רֶ֣כֶב וּפָרָשִׁים֒ וַֽיְהִי־ל֗וֹ אֶ֤לֶף וְאַרְבַּע־מֵאוֹת֙ רֶ֔כֶב וּשְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּרָשִׁ֑ים וַיַּנְחֵם֙ בְּעָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וְעִם־הַמֶּ֖לֶךְ בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

כז. וַיִּתֵּ֨ן הַמֶּ֧לֶךְ אֶת־הַכֶּ֛סֶף בִּירוּשָׁלַ֖͏ִם כָּאֲבָנִ֑ים וְאֵ֣ת הָאֲרָזִ֗ים נָתַ֛ן כַּשִּׁקְמִ֥ים אֲשֶׁר־בַּשְּׁפֵלָ֖ה לָרֹֽב׃

כח. וּמוֹצָ֧א הַסּוּסִ֛ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹ֖ה מִמִּצְרָ֑יִם וּמִקְוֵ֕ה סֹחֲרֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ יִקְח֥וּ מִקְוֵ֖ה בִּמְחִֽיר׃

כט. וַֽ֠תַּעֲלֶ֠ה וַתֵּצֵ֨א מֶרְכָּבָ֤ה מִמִּצְרַ֙יִם֙ בְּשֵׁ֣שׁ מֵא֣וֹת כֶּ֔סֶף וְס֖וּס בַּחֲמִשִּׁ֣ים וּמֵאָ֑ה וְ֠כֵ֠ן לְכׇל־מַלְכֵ֧י הַחִתִּ֛ים וּלְמַלְכֵ֥י אֲרָ֖ם בְּיָדָ֥ם יֹצִֽאוּ׃ פ

הפירוש המשולב

פסוק א

א. וּמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א שֹׁמַ֛עַת אֶת־שֵׁ֥מַע שְׁלֹמֹ֖ה מפי עבדי שלמה, שעברו בארצה באניות אופיר1 לְשֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה שחכמתו מאת ה' ואינה טבעית [ב. שעשה הכול לשם ה'2]3 וַתָּבֹ֥א לְנַסֹּת֖וֹ בְּחִידֽוֹת׃ בדברים סתומים, שחכמת אדם לבדה אינה יכולה לפותרם45

פסוק ב

ב. וַתָּבֹ֣א יְרוּשָׁלַ֗͏ְמָה דרך המדבר, למעלת מלכותה, אף שיכלה לבוא באניות המלך6 בְּחַ֘יִל֮ כָּבֵ֣ד מְאֹד֒ בעושר וקניינים רבים [ב. במחנה אנשים גדול7]8 גְּ֠מַלִּ֠ים נֹשְׂאִ֨ים בְּשָׂמִ֧ים וְזָהָ֛ב רַב־מְאֹ֖ד וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה מתנות למלך9 וַתָּבֹא֙ אֶל־שְׁלֹמֹ֔ה וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־לְבָבָֽהּ׃ דברים שהסתירה מכל אדם, ושלמה הבין מתוך דבורה החיצוני את מחשבת לבה10

פסוק ג

ג. וַיַּגֶּד־לָ֥הּ שְׁלֹמֹ֖ה אֶת־כׇּל־דְּבָרֶ֑יהָ את הכוונה שבחידותיה, ואף את המעשה שבלבה שעליו נאמרה החידה11 לֹֽא־הָיָ֤ה דָבָר֙ נֶעְלָ֣ם מִן־הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ׃ מכל חידותיה, כי הכול ידע1213

פסוק ד

ד. וַתֵּ֙רֶא֙ מַֽלְכַּת־שְׁבָ֔א אֵ֖ת כׇּל־חׇכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֑ה מלבד פתרון החידות, ראתה את חכמתו בכל מיני החכמות14 וְהַבַּ֖יִת אֲשֶׁ֥ר בָּנָֽה׃ הבתים שבנה, שכולם בנויים בחכמה נפלאה15

פסוק ה

ה. וּמַאֲכַ֣ל שֻׁלְחָנ֡וֹ שהיה נעלה בכמות ובאיכות משולחן כל המלכים16 וּמוֹשַׁ֣ב עֲבָדָיו֩ וּמַעֲמַ֨ד מְשָׁרְתָ֜ו וּמַלְבֻּֽשֵׁיהֶם֙ כל אחד במקומו ובלבושו, כראוי למעלתו ולעבודתו17 וּמַשְׁקָ֔יו ממינים רבים, למזון ולרפואה18 וְעֹ֣לָת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַעֲלֶ֖ה בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה מעבר שהכין מארמונו אל המקדש שנעשה מעצי אלמוגים יקרים19 וְלֹא־הָ֥יָה בָ֛הּ ע֖וֹד רֽוּחַ׃ מרוב תמהונה על חכמתו20

פסוק ו

ו. וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ מתוך כל מה שראתה בעיניה21 אֱמֶת֙ הָיָ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖עְתִּי בְּאַרְצִ֑י עַל־דְּבָרֶ֖יךָ וְעַל־חׇכְמָתֶֽךָ׃ על הנהגת ביתך ומדינתך, וגם על חכמתך העיונית, אף שקשה לחכם להשתלם בשתיהן22

פסוק ז

ז. וְלֹא־הֶאֱמַ֣נְתִּי לַדְּבָרִ֗ים כי חשבתי שהשמועה מפליגה, ושאין שתיהן יחד23 עַ֤ד אֲשֶׁר־בָּ֙אתִי֙ וַתִּרְאֶ֣ינָה עֵינַ֔י וְהִנֵּ֥ה לֹֽא־הֻגַּד־לִ֖י הַחֵ֑צִי כי חכמה טבעית קטנה ממה שמספרים עליה, וחכמתך האלוהית מתוספת והולכת כמעיין הנובע24 הוֹסַ֤פְתָּ חׇכְמָה֙ וָט֔וֹב חכמה בהשכלה, וטוב בהנהגה הטובה [ב. משפט וצדקה25]26 אֶל־הַשְּׁמוּעָ֖ה אֲשֶׁ֥ר שָׁמָֽעְתִּי׃ יותר ממה שסיפרו לי27

פסוק ח

ח. אַשְׁרֵ֣י אֲנָשֶׁ֔יךָ המונהגים בהנהגתך הטובה28 אַשְׁרֵ֖י עֲבָדֶ֣יךָ אֵ֑לֶּה ואפילו המשרתים, ולא רק המיוחדים לך29 הָעֹמְדִ֤ים לְפָנֶ֙יךָ֙ תָּמִ֔יד הַשֹּׁמְעִ֖ים אֶת־חׇכְמָתֶֽךָ׃ ולכן הם מאושרים30

פסוק ט

ט. יְהִ֨י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּר֔וּךְ שחכמתך ממנו, ולכן אני מברכת אותו31 אֲשֶׁר֙ חָפֵ֣ץ בְּךָ֔ לְתִתְּךָ֖ עַל־כִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֑ל בְּאַהֲבַ֨ת יְהֹוָ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ לְעֹלָ֔ם ובעבור אהבתו לעמו חפץ בך, כי לעם שהוא אוהב נותן מנהיג חכם32 וַיְשִֽׂימְךָ֣ לְמֶ֔לֶךְ לַעֲשׂ֥וֹת מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה׃ כרוחב חכמתך, ובזה יהיה העם מאושר33

פסוק י

י. וַתִּתֵּ֨ן לַמֶּ֜לֶךְ מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֣ים כִּכַּ֣ר זָהָ֗ב במנחה34 וּבְשָׂמִ֛ים הַרְבֵּ֥ה מְאֹ֖ד וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה לֹ֣א בָא֩ כַבֹּ֨שֶׂם הַה֥וּא עוֹד֙ לָרֹ֔ב לא בא עוד ריבוי כזה של בושם35 אֲשֶׁר־נָתְנָ֥ה מַֽלְכַּת־שְׁבָ֖א לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה׃ בידה ממש, לחשיבות הבושם, ואילו הזהב ניתן על ידי שליח36

פסוק יא

יא. וְגַם֙ אֳנִ֣י חִירָ֔ם אֲשֶׁר־נָשָׂ֥א זָהָ֖ב מֵאוֹפִ֑יר הכתוב מוסיף זאת לבאר את יקר המעבר שראתה המלכה37 הֵבִ֨יא מֵאֹפִ֜יר עֲצֵ֧י אַלְמֻגִּ֛ים הַרְבֵּ֥ה מְאֹ֖ד הם העצים הנקראים קוריי"ל בלעז מין עץ יקר שמציאותו מועטת מאוד38 וְאֶ֥בֶן יְקָרָֽה׃

פסוק יב

יב. וַיַּ֣עַשׂ הַ֠מֶּ֠לֶךְ אֶת־עֲצֵ֨י הָאַלְמֻגִּ֜ים מִסְעָ֤ד לְבֵית־יְהֹוָה֙ וּלְבֵ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ מעקה להישען בו בדרך שבין בית המלך לבית ה' [ב. רצפה39]40 וְכִנֹּר֥וֹת וּנְבָלִ֖ים לַשָּׁרִ֑ים לבני לוי המשוררים בבית ה'41 לֹ֣א בָא־כֵ֞ן עֲצֵ֤י אַלְמֻגִּים֙ וְלֹ֣א נִרְאָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ בכמות ובגודל כזה, שראויים לעשות מהם כלים כאלה42

פסוק יג

יג. וְהַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֜ה נָתַ֣ן לְמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א אֶת־כׇּל־חֶפְצָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁאָ֔לָה מה שלימד אותה מדברי חכמתו [ב. דברים יקרים שבאוצרו43]44 מִלְּבַד֙ אֲשֶׁ֣ר נָֽתַן־לָ֔הּ כְּיַ֖ד הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה פירות ומעדנים שיש כאן ואין בארצה ברוחב יד, כראוי למלך4546 וַתֵּ֛פֶן וַתֵּ֥לֶךְ לְאַרְצָ֖הּ הִ֥יא וַעֲבָדֶֽיהָ׃ פ בדרך ישרה, כי לא באה אלא אל שלמה בלבד47

פסוק יד

יד. וַֽיְהִי֙ מִשְׁקַ֣ל הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁר־בָּ֥א לִשְׁלֹמֹ֖ה מאופיר, וכך נתקיימה בו הבטחת העושר48 בְּשָׁנָ֣ה אֶחָ֑ת וכן בכל שנה [ב. בשנה אחת בלבד49]50 שֵׁ֥שׁ מֵא֛וֹת שִׁשִּׁ֥ים וָשֵׁ֖שׁ כִּכַּ֥ר זָהָֽב׃ מאה ועשרים מחירם, וכמותם מהמלכה, וארבע מאות ועשרים מאופיר51

פסוק טו

טו. לְבַד֙ מֵאַנְשֵׁ֣י הַתָּרִ֔ים הסוחרים המחזרים בארץ אחר סחורה שנתנו מס למלך52 וּמִסְחַ֖ר הָרֹֽכְלִ֑ים מוכרי הבשמים ההולכים מעיר לעיר53 וְכׇל־מַלְכֵ֥י הָעֶ֖רֶב וּפַח֥וֹת הָאָֽרֶץ׃ שהביאו לו מנחה וזהב [ב. מלכים בעלי בריתו54]55

פסוק טז

טז. וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֧לֶךְ שְׁלֹמֹ֛ה מָאתַ֥יִם צִנָּ֖ה מגן גדול המקיף את הלוחם משלוש רוחות56 זָהָ֣ב שָׁח֑וּט זהב טוב הנמשך כשעווה, אף שדרכם להיעשות מברזל57 שֵֽׁשׁ־מֵא֣וֹת זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל־הַצִּנָּ֥ה הָאֶחָֽת׃ דינרי זהב, שהם שש מנים58

פסוק יז

יז. וּשְׁלֹשׁ־מֵא֤וֹת מָֽגִנִּים֙ מגינים קטנים הנאחזים ביד59 זָהָ֣ב שָׁח֔וּט זהב רך שנוח לרקעו לטסים60 שְׁלֹ֤שֶׁת מָנִים֙ זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל־הַמָּגֵ֣ן הָאֶחָ֑ת שלוש מאות דינרים, כי המנה מאה61 וַיִּתְּנֵ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ בֵּ֖ית יַ֥עַר הַלְּבָנֽוֹן׃ פ62

פסוק יח

יח. וַיַּ֧עַשׂ הַמֶּ֛לֶךְ כִּסֵּא־שֵׁ֖ן גָּד֑וֹל כסא המלוכה לשפוט עליו את העם, עשוי משן הפיל6364 וַיְצַפֵּ֖הוּ זָהָ֥ב מוּפָֽז׃ זהב שזוהר ומבהיק כמו מרגלית65

פסוק יט

יט. שֵׁ֧שׁ מַעֲל֣וֹת לַכִּסֵּ֗ה מדרגות שעולים בהן אל מושב המלך66 וְרֹאשׁ־עָגֹ֤ל לַכִּסֵּה֙ מֵֽאַחֲרָ֔יו כיפה עגולה מעל ראש היושב, כעין כובע [ב. משענת עגולה לגבו67]68 וְיָדֹ֛ת מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה אֶל־מְק֣וֹם הַשָּׁ֑בֶת לסמוך עליהן זרועותיו69 וּשְׁנַ֣יִם אֲרָי֔וֹת עֹמְדִ֖ים אֵ֥צֶל הַיָּדֽוֹת׃ עשויים זהב, ופניהם לצד פני הכסא7071

פסוק כ

כ. וּשְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר אֲרָיִ֗ים עֹמְדִ֥ים שָׁ֛ם כנגד שנים עשר השבטים, ואריה הוא דגל יהודה72 עַל־שֵׁ֥שׁ הַֽמַּעֲל֖וֹת מִזֶּ֣ה וּמִזֶּ֑ה שניים בכל מעלה, אחד מכל צד73 לֹא־נַעֲשָׂ֥ה כֵ֖ן לְכׇל־מַמְלָכֽוֹת׃74

פסוק כא

כא. וְ֠כֹ֠ל כְּלֵ֞י מַשְׁקֵ֨ה הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ זָהָ֔ב אף שמנהג המלכים להשקות בכלי כסף75 וְכֹ֗ל כְּלֵ֛י בֵּֽית־יַ֥עַר הַלְּבָנ֖וֹן זָהָ֣ב סָג֑וּר שנסגר בכור לצרפו מסיגיו76 אֵ֣ין כֶּ֗סֶף אף כלי אחד לא נעשה מכסף77 לֹ֥א נֶחְשָׁ֛ב בִּימֵ֥י שְׁלֹמֹ֖ה לִמְאֽוּמָה׃ מרוב הזהב שהיה בידו78

פסוק כב

כב. כִּי֩ אֳנִ֨י תַרְשִׁ֤ישׁ לַמֶּ֙לֶךְ֙ בַּיָּ֔ם ספינה ההולכת לאפריקה, כדברי התרגום [ב. לספרד שעל האוקיינוס79]80 עִ֖ם אֳנִ֣י חִירָ֑ם שהיה העיקר בדרך זו, שיצאה מצור81 אַחַת֩ לְשָׁלֹ֨שׁ שָׁנִ֜ים תָּב֣וֹא אֳנִ֣י תַרְשִׁ֗ישׁ לאורך הדרך82 נֹֽשְׂאֵת֙ זָהָ֣ב וָכֶ֔סֶף ומכאן שאין זו אופיר, שאין בה כסף83 שֶׁנְהַבִּ֥ים וְקֹפִ֖ים וְתֻכִּיִּֽים׃ שן הפיל, קופים וטווסים84

פסוק כג

כג. וַיִּגְדַּל֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה מִכֹּ֖ל מַלְכֵ֣י הָאָ֑רֶץ ככל שסופר עד כאן85 לְעֹ֖שֶׁר וּלְחׇכְמָֽה׃ והעושר הוקדם, כי בו עיקר דעת המלכים, והחכמה היתה סיבת העושר86

פסוק כד

כד. וְכׇ֨ל־הָאָ֔רֶץ מְבַקְשִׁ֖ים אֶת־פְּנֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה חפצים לראותו87 לִשְׁמֹ֙עַ֙ אֶת־חׇכְמָת֔וֹ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן אֱלֹהִ֖ים בְּלִבּֽוֹ׃ ומתוך כך נתעשר, כי החכמה כלי לקניין העושר88

פסוק כה

כה. וְהֵ֣מָּה מְבִאִ֣ים אִ֣ישׁ מִנְחָת֡וֹ כמנהג הבאים לראות פני מלך גדול89 כְּלֵ֣י כֶ֩סֶף֩ וּכְלֵ֨י זָהָ֤ב וּשְׂלָמוֹת֙ ומלבושים90 וְנֵ֣שֶׁק הם כלי הזין שלוחמים בהם91 וּבְשָׂמִ֔ים סוּסִ֖ים וּפְרָדִ֑ים דְּבַר־שָׁנָ֖ה בְּשָׁנָֽה׃ ס כי פעם בשנה היה זמן בואם92

פסוק כו

כו. וַיֶּאֱסֹ֣ף שְׁלֹמֹה֮ רֶ֣כֶב וּפָרָשִׁים֒ מן המנחות שהביאו לו, ובחר את המובחרים93 וַֽיְהִי־ל֗וֹ אֶ֤לֶף וְאַרְבַּע־מֵאוֹת֙ רֶ֔כֶב וּשְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּרָשִׁ֑ים מרכבות ברזל ללחימה, מלבד ארוות הסוסים שנזכרו קודם94 וַיַּנְחֵם֙ בְּעָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב הוליך אותם והנהיגם אל ערי הרכב95 וְעִם־הַמֶּ֖לֶךְ בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ להגן עליו, ומכאן שהמלכים עבדוהו גם מיראה96

פסוק כז

כז. וַיִּתֵּ֨ן הַמֶּ֧לֶךְ אֶת־הַכֶּ֛סֶף בִּירוּשָׁלַ֖͏ִם כָּאֲבָנִ֑ים שני זמנים הם, לפני נשואי בת פרעה ואחריהם97 וְאֵ֣ת הָאֲרָזִ֗ים נָתַ֛ן כַּשִּׁקְמִ֥ים אֲשֶׁר־בַּשְּׁפֵלָ֖ה לָרֹֽב׃ שגם עשירי העיר בנו בתי ארזים מרוב המסחר9899

פסוק כח

כח. וּמוֹצָ֧א הַסּוּסִ֛ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹ֖ה מִמִּצְרָ֑יִם ששם הסוסים המובחרים, ופרעה נתן לו את רשות הוצאתם [ב. מקום מוצאם במצרים100]101 וּמִקְוֵ֕ה קבוצת סוחרי הסוסים שבמצרים [ב. בגדי שש102]103 סֹחֲרֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ יִקְח֥וּ מִקְוֵ֖ה בִּמְחִֽיר׃ קנו מן המלך שלא יוציא איש סוס בלעדם104

פסוק כט

כט. וַֽ֠תַּעֲלֶ֠ה וַתֵּצֵ֨א מֶרְכָּבָ֤ה מִמִּצְרַ֙יִם֙ בְּשֵׁ֣שׁ מֵא֣וֹת כֶּ֔סֶף שקלים, במחיר קצוב ויקר105 וְס֖וּס בַּחֲמִשִּׁ֣ים וּמֵאָ֑ה מכאן שהמרכבה רתומה לארבעה סוסים106 וְ֠כֵ֠ן לְכׇל־מַלְכֵ֧י הַחִתִּ֛ים וּלְמַלְכֵ֥י אֲרָ֖ם באותו מחיר107 בְּיָדָ֥ם יֹצִֽאוּ׃ פ ברשות סוחרי שלמה, ומזה נתעשרו גם ישראל108