תהלים פרק צה - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

הזמנה לרנן ולהשתחוות לה' שהשגחתו פרטית על ישראל א. המזמור הוא הקדמה למזמורים עד מזמור ק, ומבדיל בין ישראל לעכו"ם, שהעכו"ם מכירים את ה' ממעשיו הכוללים, וישראל מהשגחתו הפרטית [מלבי"ם] ב. בפסוקים א-ז קוראים לרנן ולהשתחוות לה' [מלבי"ם] ג. בפסוקים ח-יא ה' משיב כביכול ומזהיר שלא להקשות את הלב כאבות במריבה ובמסה [אלשיך]

הפסוקים

א. לְ֭כוּ נְרַנְּנָ֣ה לַיהֹוָ֑ה נָ֝רִ֗יעָה לְצ֣וּר יִשְׁעֵֽנוּ׃

ב. נְקַדְּמָ֣ה פָנָ֣יו בְּתוֹדָ֑ה בִּ֝זְמִר֗וֹת נָרִ֥יעַֽ לֽוֹ׃

ג. כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְהֹוָ֑ה וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל עַל־כׇּל־אֱלֹהִֽים׃

ד. אֲשֶׁ֣ר בְּ֭יָדוֹ מֶחְקְרֵי־אָ֑רֶץ וְתוֹעֲפֹ֖ת הָרִ֣ים לֽוֹ׃

ה. אֲשֶׁר־ל֣וֹ הַ֭יָּם וְה֣וּא עָשָׂ֑הוּ וְ֝יַבֶּ֗שֶׁת יָדָ֥יו יָצָֽרוּ׃

ו. בֹּ֭אוּ נִשְׁתַּחֲוֶ֣ה וְנִכְרָ֑עָה נִ֝בְרְכָ֗ה לִֽפְנֵי־יְהֹוָ֥ה עֹשֵֽׂנוּ׃

ז. כִּ֘י־ה֤וּא אֱלֹהֵ֗ינוּ וַאֲנַ֤חְנוּ עַ֣ם מַ֭רְעִיתוֹ וְצֹ֣אן יָד֑וֹ הַ֝יּ֗וֹם אִֽם־בְּקֹל֥וֹ תִשְׁמָֽעוּ׃

ח. אַל־תַּקְשׁ֣וּ לְ֭בַבְכֶם כִּמְרִיבָ֑ה כְּי֥וֹם מַ֝סָּ֗ה בַּמִּדְבָּֽר׃

ט. אֲשֶׁ֣ר נִ֭סּוּנִי אֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם בְּ֝חָנ֗וּנִי גַּם־רָא֥וּ פׇעֳלִֽי׃

י. אַרְבָּ֘עִ֤ים שָׁנָ֨ה אָ֘ק֤וּט בְּד֗וֹר וָאֹמַ֗ר עַ֤ם תֹּעֵ֣י לֵבָ֣ב הֵ֑ם וְ֝הֵ֗ם לֹא־יָדְע֥וּ דְרָכָֽי׃

יא. אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי בְאַפִּ֑י אִם־יְ֝בֹא֗וּן אֶל־מְנוּחָתִֽי׃ פ

הפירוש המשולב

פסוק א

א. לְ֭כוּ נְרַנְּנָ֣ה לַיהֹוָ֑ה מזרזים זה את זה¹ כי הוא בורא העולם² נָ֝רִ֗יעָה לְצ֣וּר יִשְׁעֵֽנוּ׃ המשגיח עלינו בפרט³

פסוק ב

ב. נְקַדְּמָ֣ה פָנָ֣יו בְּתוֹדָ֑ה על טובותיו הפרטיות [ב. בווידוי על החטא⁴]⁵ בִּ֝זְמִר֗וֹת נָרִ֥יעַֽ לֽוֹ׃ בשבחיו הכוללים⁶

פסוק ג

ג. כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְהֹוָ֑ה בכוחו ויכולתו⁷ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל בהנהגתו ובממשלתו⁸ עַל־כׇּל־אֱלֹהִֽים׃ הם המלאכים [ב. כוחות הטבע⁹]¹⁰

פסוק ד

ד. אֲשֶׁ֣ר בְּ֭יָדוֹ מֶחְקְרֵי־אָ֑רֶץ העמוקים והנעלמים¹¹ וְתוֹעֲפֹ֖ת הָרִ֣ים לֽוֹ׃ וגבהי ההרים כולם ברשותו¹²¹³

פסוק ה

ה. אֲשֶׁר־ל֣וֹ הַ֭יָּם וְה֣וּא עָשָׂ֑הוּ ושם את מימיו במקום אחד¹⁴¹⁵ וְ֝יַבֶּ֗שֶׁת יָדָ֥יו יָצָֽרוּ׃ וצורתה קבועה בה¹⁶

פסוק ו

ו. בֹּ֭אוּ נִשְׁתַּחֲוֶ֣ה בפישוט הגוף¹⁷ וְנִכְרָ֑עָה בכפיפת הראש¹⁸ נִ֝בְרְכָ֗ה כריעה על ברכיים¹⁹ לִֽפְנֵי־יְהֹוָ֥ה עֹשֵֽׂנוּ׃ שעשה אותנו לו לעם²⁰

פסוק ז

ז. כִּ֘י ־ ה֤וּא אֱלֹהֵ֗ינוּ המיוחד לנו²¹ וַאֲנַ֤חְנוּ עַ֣ם מַ֭רְעִיתוֹ שהוא רועה ומנהיג אותנו²² וְצֹ֣אן יָד֑וֹ ברחמים, ולא במקל²³ הַ֝יּ֗וֹם אִֽם־בְּקֹל֥וֹ תִשְׁמָֽעוּ׃ בחיי העולם הזה²⁴

פסוק ח

ח. אַל־תַּקְשׁ֣וּ לְ֭בַבְכֶם אחרי שראיתם נסים²⁵ כִּמְרִיבָ֑ה שהייתה תחילת הנסיון²⁶ כְּי֥וֹם מַ֝סָּ֗ה בַּמִּדְבָּֽר׃ יום המרגלים [ב. מריבה ומסה שם אחד²⁷]²⁸

פסוק ט

ט. אֲשֶׁ֣ר נִ֭סּוּנִי אֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם כשחשבו שאין בכוחי לתת להם²⁹ בְּ֝חָנ֗וּנִי חנם [ב. אחר שידעו שיש בכוחי³⁰]³¹ גַּם־רָא֥וּ פׇעֳלִֽי׃ במצרים³²

פסוק י

י. אַרְבָּ֘עִ֤ים שָׁנָ֨ה אָ֘ק֤וּט בְּד֗וֹר התקוטטתי עמהם עד שמתו במדבר³³ וָאֹמַ֗ר עַ֤ם תֹּעֵ֣י לֵבָ֣ב הֵ֑ם לבבם סר מהדרך³⁴ וְ֝הֵ֗ם לֹא־יָדְע֥וּ דְרָכָֽי׃ אף אחרי כל הקטטה³⁵

פסוק יא

יא. אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי בְאַפִּ֑י כשהרגיזו אותי³⁶ אִם־יְ֝בֹא֗וּן שלא יבואו³⁷ אֶל־מְנוּחָתִֽי׃ פ ארץ ישראל, ובה ירושלים³⁸

ליקוטי מפרשים - בהרחבה

שאלה בבית המדרש