קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.
הודיה לה' על מות האויב ועל שפיטת העולם
הודיה לה' על מות האויב ועל שפיטת העולם א. שיר לעתיד לבוא, כשיתלבנו ילדותם ושחרותם של ישראל ויימחה עמלק וזרעו [רש"י] ב. הודיה של דוד על מות אויב ששמו לבן, מנסיכי הגויים שלחצו את ישראל [רד"ק, אבן עזרא] ג. נאמר על מות גלית הפלשתי [רד"ק] ד. שבח והודאה על הכנעת הצוררים ועל כינון כסא ה' למשפט [המאירי]
א. לַ֭מְנַצֵּחַ עַל־מ֥וּת לַבֵּ֗ן מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
ב. אוֹדֶ֣ה יְ֭הֹוָה בְּכׇל־לִבִּ֑י אֲ֝סַפְּרָ֗ה כׇּל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃
ג. אֶשְׂמְחָ֣ה וְאֶעֶלְצָ֣ה בָ֑ךְ אֲזַמְּרָ֖ה שִׁמְךָ֣ עֶלְיֽוֹן׃
ד. בְּשׁוּב־אוֹיְבַ֥י אָח֑וֹר יִכָּשְׁל֥וּ וְ֝יֹאבְד֗וּ מִפָּנֶֽיךָ׃
ה. כִּֽי־עָ֭שִׂיתָ מִשְׁפָּטִ֣י וְדִינִ֑י יָשַׁ֥בְתָּ לְ֝כִסֵּ֗א שׁוֹפֵ֥ט צֶֽדֶק׃
ו. גָּעַ֣רְתָּ ג֭וֹיִם אִבַּ֣דְתָּ רָשָׁ֑ע שְׁמָ֥ם מָ֝חִ֗יתָ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃
ז. הָֽאוֹיֵ֨ב תַּ֥מּוּ חֳרָב֗וֹת לָ֫נֶ֥צַח וְעָרִ֥ים נָתַ֑שְׁתָּ אָבַ֖ד זִכְרָ֣ם הֵֽמָּה׃
ח. וַֽ֭יהֹוָה לְעוֹלָ֣ם יֵשֵׁ֑ב כּוֹנֵ֖ן לַמִּשְׁפָּ֣ט כִּסְאֽוֹ׃
ט. וְה֗וּא יִשְׁפֹּֽט־תֵּבֵ֥ל בְּצֶ֑דֶק יָדִ֥ין לְ֝אֻמִּ֗ים בְּמֵישָׁרִֽים׃
י. וִ֘יהִ֤י יְהֹוָ֣ה מִשְׂגָּ֣ב לַדָּ֑ךְ מִ֝שְׂגָּ֗ב לְעִתּ֥וֹת בַּצָּרָֽה׃
יא. וְיִבְטְח֣וּ בְ֭ךָ יוֹדְעֵ֣י שְׁמֶ֑ךָ כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְהֹוָֽה׃
יב. זַמְּר֗וּ לַ֭יהֹוָה יֹשֵׁ֣ב צִיּ֑וֹן הַגִּ֥ידוּ בָ֝עַמִּ֗ים עֲלִֽילוֹתָֽיו׃
יג. כִּֽי־דֹרֵ֣שׁ דָּ֭מִים אוֹתָ֣ם זָכָ֑ר לֹֽא־שָׁ֝כַ֗ח צַעֲקַ֥ת (עניים) [עֲנָוִֽים]׃
יד. חָֽנְנֵ֬נִי יְהֹוָ֗ה רְאֵ֣ה עׇ֭נְיִי מִשֹּׂנְאָ֑י מְ֝רוֹמְמִ֗י מִשַּׁ֥עֲרֵי מָֽוֶת׃
טו. לְמַ֥עַן אֲסַפְּרָ֗ה כׇּֽל־תְּהִלָּ֫תֶ֥יךָ בְּשַׁעֲרֵ֥י בַת־צִיּ֑וֹן אָ֝גִ֗ילָה בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃
טז. טָבְע֣וּ ג֭וֹיִם בְּשַׁ֣חַת עָשׂ֑וּ בְּרֶֽשֶׁת־ז֥וּ טָ֝מָ֗נוּ נִלְכְּדָ֥ה רַגְלָֽם׃
יז. נ֤וֹדַ֨ע יְהֹוָה֮ מִשְׁפָּ֢ט עָ֫שָׂ֥ה בְּפֹ֣עַל כַּ֭פָּיו נוֹקֵ֣שׁ רָשָׁ֑ע הִגָּי֥וֹן סֶֽלָה׃
יח. יָשׁ֣וּבוּ רְשָׁעִ֣ים לִשְׁא֑וֹלָה כׇּל־גּ֝וֹיִ֗ם שְׁכֵחֵ֥י אֱלֹהִֽים׃
יט. כִּ֤י לֹ֣א לָ֭נֶצַח יִשָּׁכַ֣ח אֶבְי֑וֹן תִּקְוַ֥ת (ענוים) [עֲ֝נִיִּ֗ים] תֹּאבַ֥ד לָעַֽד׃
כ. קוּמָ֣ה יְ֭הֹוָה אַל־יָעֹ֣ז אֱנ֑וֹשׁ יִשָּׁפְט֥וּ ג֝וֹיִ֗ם עַל־פָּנֶֽיךָ׃
כא. שִׁ֘יתָ֤ה יְהֹוָ֨ה מוֹרָ֗ה לָ֫הֶ֥ם יֵדְע֥וּ גוֹיִ֑ם אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה׃ פ
א. לַ֭מְנַצֵּחַ עַל־מ֥וּת לַבֵּ֗ן שירת הגאולה העתידה, כשתיגלה צדקת ישראל ויימחה עמלק [ב. אויב ששמו לבן1]2 מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃3
ב. אוֹדֶ֣ה יְ֭הֹוָה בְּכׇל־לִבִּ֑י בסתר ובכוונה שלמה4 אֲ֝סַפְּרָ֗ה כׇּל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃ הגאולה האחרונה, שגדולה מכל הנסים5
ג. אֶשְׂמְחָ֣ה וְאֶעֶלְצָ֣ה בָ֑ךְ כי הנצחון ממך6 אֲזַמְּרָ֖ה שִׁמְךָ֣ עֶלְיֽוֹן׃ ושמך נעלה מכל התשבחות7
ד. בְּשׁוּב־אוֹיְבַ֥י אָח֑וֹר כשנסו מערכות פלשתים [ב. אנשי לבן8]9 יִכָּשְׁל֥וּ וְ֝יֹאבְד֗וּ מִפָּנֶֽיךָ׃ בלי תקומה10 והשמחה על כך כפולה, כנגד הטובה הכפולה11
ה. כִּֽי־עָ֭שִׂיתָ מִשְׁפָּטִ֣י וְדִינִ֑י נלחמת בעד דוד12 יָשַׁ֥בְתָּ לְ֝כִסֵּ֗א כסא הדין נמצא בשמים13 שׁוֹפֵ֥ט צֶֽדֶק׃ ולא קמת ממנו עד שגזרת כליה14
ו. גָּעַ֣רְתָּ ג֭וֹיִם עמלק [ב. הפלשתים15]16 אִבַּ֣דְתָּ רָשָׁ֑ע אבותיו של עמלק [ב. גלית17]18 שְׁמָ֥ם מָ֝חִ֗יתָ קיום ההבטחה 'מחה אמחה את זכר עמלק'19 לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ אבדון נצחי20
ז. הָֽאוֹיֵ֨ב21 תַּ֥מּוּ חֳרָב֗וֹת לָ֫נֶ֥צַח המקומות שהחרבת לא ישובו עוד22 וְעָרִ֥ים נָתַ֑שְׁתָּ שעקרת עד היסוד23 אָבַ֖ד זִכְרָ֣ם הֵֽמָּה׃ רק זכר הערים אבד מבני אדם, וה' אינו שוכח [ב. גם זכר האויב אבד24]25
ח. וַֽ֭יהֹוָה לְעוֹלָ֣ם יֵשֵׁ֑ב אבל הם יאבדו26 כּוֹנֵ֖ן לַמִּשְׁפָּ֣ט כִּסְאֽוֹ׃ השם והכסא יהיו שלמים לעולם אחרי שימחה עמלק27
ט. וְה֗וּא יִשְׁפֹּֽט־תֵּבֵ֥ל בְּצֶ֑דֶק את כל ארצות הישוב28 יָדִ֥ין לְ֝אֻמִּ֗ים עד הקץ ה' דן אותם בלילה, כשהם נחים מן החטא29 בְּמֵישָׁרִֽים׃ לפנים משורת הדין30
י. וִ֘יהִ֤י יְהֹוָ֣ה מִשְׂגָּ֣ב לַדָּ֑ךְ לעתיד לבוא ה' מחסה לישראל הנדכאים31 מִ֝שְׂגָּ֗ב לְעִתּ֥וֹת בַּצָּרָֽה׃ מיד, בלי להמתין לרעה32
יא. וְיִבְטְח֣וּ בְ֭ךָ יוֹדְעֵ֣י שְׁמֶ֑ךָ שהשיגו ידיעה ברורה33 כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְהֹוָֽה׃ שהרי היית עמם בצרתם34
יב. זַמְּר֗וּ לַ֭יהֹוָה יֹשֵׁ֣ב צִיּ֑וֹן בשובה השכינה לציון, יזמרו לו35 הַגִּ֥ידוּ בָ֝עַמִּ֗ים עֲלִֽילוֹתָֽיו׃ והן פעולות שמקורן ברחמים או בנקמה36
יג. כִּֽי־דֹרֵ֣שׁ דָּ֭מִים אוֹתָ֣ם זָכָ֑ר דמי ישראל שנשפכו37 לֹֽא־שָׁ֝כַ֗ח צַעֲקַ֥ת (עניים) [עֲנָוִֽים] ׃ ובצעקתם אינו צריך להיזכר, כי לא נשכחה ממנו מעולם38
יד. חָֽנְנֵ֬נִי יְהֹוָ֗ה עתה, בגלות39 רְאֵ֣ה עׇ֭נְיִי מִשֹּׂנְאָ֑י גם מיתר שונאיו40 מְ֝רוֹמְמִ֗י מִשַּׁ֥עֲרֵי מָֽוֶת׃ ירוממני בגאולתך41
טו. לְמַ֥עַן אֲסַפְּרָ֗ה כׇּֽל־תְּהִלָּ֫תֶ֥יךָ כדי לספר הכל בבת אחת42 בְּשַׁעֲרֵ֥י בַת־צִיּ֑וֹן במקום ההודאה43 אָ֝גִ֗ילָה בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃ שמחה חדשה44
טז. טָבְע֣וּ ג֭וֹיִם הפלשתים45 בְּשַׁ֣חַת עָשׂ֑וּ שחשבו להפיל את ישראל ונפלו בעצמם46 בְּרֶֽשֶׁת־ז֥וּ טָ֝מָ֗נוּ47 נִלְכְּדָ֥ה רַגְלָֽם׃ זו התהלה אשר יספר48
יז. נ֤וֹדַ֨ע יְהֹוָה֮ ה' התפרסם בעולם כשליט הנוקם באויביו49 מִשְׁפָּ֢ט עָ֫שָׂ֥ה בפלשתים50 בְּפֹ֣עַל כַּ֭פָּיו נוֹקֵ֣שׁ רָשָׁ֑ע בשעה שעסק במעשהו51 הִגָּי֥וֹן סֶֽלָה׃ והוא מחשבה והגות52
יח. יָשׁ֣וּבוּ רְשָׁעִ֣ים לִשְׁא֑וֹלָה לתחתית הגיהנום, אחרי שנדונו [ב. הקבר53]54 כׇּל־גּ֝וֹיִ֗ם שְׁכֵחֵ֥י אֱלֹהִֽים׃ והם הכופרים בו55
יט. כִּ֤י לֹ֣א לָ֭נֶצַח יִשָּׁכַ֣ח אֶבְי֑וֹן ה' יפקוד על שעבודם של ישראל56 תִּקְוַ֥ת (ענוים) [עֲ֝נִיִּ֗ים] תֹּאבַ֥ד לָעַֽד׃57
כ. קוּמָ֣ה יְ֭הֹוָה אַל־יָעֹ֣ז אֱנ֑וֹשׁ דוד מבקש מה' להקדים ולעשות זאת58 יִשָּׁפְט֥וּ ג֝וֹיִ֗ם ייענשו העמים59 עַל־פָּנֶֽיךָ׃ בעצמך, בלי אמצעי [ב. בשל הכעס60]61
כא. שִׁ֘יתָ֤ה יְהֹוָ֨ה מוֹרָ֗ה מורא, דבר שייראו ממנו [ב. מרות ועול62]63 לָ֫הֶ֥ם יֵדְע֥וּ גוֹיִ֑ם אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה׃ פ שהם בני אנוש, ואין גבורתם שולטת64