קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.
בקשה מרועה ישראל שישיבנו ויאיר פניו א. אסף רמז במזמור לשלוש גליות והתפלל עליהן, ולכן חוזר פסוק "השיבנו" שלוש פעמים [רש"י] ב. בני אסף יסדוהו בימי עזרא ונחמיה, כששבו מבבל וביקשו לבנות את ההיכל [מלבי"ם] ג. ישראל הם הגפן שהוסעה ממצרים [אבן עזרא, מצודת דוד]
א. לַמְנַצֵּ֥חַ אֶל־שֹׁשַׁנִּ֑ים עֵד֖וּת לְאָסָ֣ף מִזְמֽוֹר׃
ב. רֹ֘עֵ֤ה יִשְׂרָאֵ֨ל הַאֲזִ֗ינָה נֹהֵ֣ג כַּצֹּ֣אן יוֹסֵ֑ף יֹשֵׁ֖ב הַכְּרוּבִ֣ים הוֹפִֽיעָה׃
ג. לִפְנֵ֤י אֶפְרַ֨יִם וּבִנְיָ֘מִ֤ן וּמְנַשֶּׁ֗ה עוֹרְרָ֥ה אֶת־גְּבוּרָתֶ֑ךָ וּלְכָ֖ה לִישֻׁעָ֣תָה לָּֽנוּ׃
ד. אֱלֹהִ֥ים הֲשִׁיבֵ֑נוּ וְהָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה׃
ה. יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֣ים צְבָא֑וֹת עַד־מָתַ֥י עָ֝שַׁ֗נְתָּ בִּתְפִלַּ֥ת עַמֶּֽךָ׃
ו. הֶ֭אֱכַלְתָּם לֶ֣חֶם דִּמְעָ֑ה וַ֝תַּשְׁקֵ֗מוֹ בִּדְמָע֥וֹת שָׁלִֽישׁ׃
ז. תְּשִׂימֵ֣נוּ מָ֭דוֹן לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ וְ֝אֹיְבֵ֗ינוּ יִלְעֲגוּ־לָֽמוֹ׃
ח. אֱלֹהִ֣ים צְבָא֣וֹת הֲשִׁיבֵ֑נוּ וְהָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה׃
ט. גֶּ֭פֶן מִמִּצְרַ֣יִם תַּסִּ֑יעַ תְּגָרֵ֥שׁ גּ֝וֹיִ֗ם וַתִּטָּעֶֽהָ׃
י. פִּנִּ֥יתָ לְפָנֶ֑יהָ וַתַּשְׁרֵ֥שׁ שׇׁ֝רָשֶׁ֗יהָ וַתְּמַלֵּא־אָֽרֶץ׃
יא. כׇּסּ֣וּ הָרִ֣ים צִלָּ֑הּ וַ֝עֲנָפֶ֗יהָ אַֽרְזֵי־אֵֽל׃
יב. תְּשַׁלַּ֣ח קְצִירֶ֣הָ עַד־יָ֑ם וְאֶל־נָ֝הָ֗ר יוֹנְקוֹתֶֽיהָ׃
יג. לָ֭מָּה פָּרַ֣צְתָּ גְדֵרֶ֑יהָ וְ֝אָר֗וּהָ כׇּל־עֹ֥בְרֵי דָֽרֶךְ׃
יד. יְכַרְסְמֶ֣נָּֽה חֲזִ֣יר מִיָּ֑עַר וְזִ֖יז שָׂדַ֣י יִרְעֶֽנָּה׃
טו. אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֮ שֽׁ֫וּב־נָ֥א הַבֵּ֣ט מִשָּׁמַ֣יִם וּרְאֵ֑ה וּ֝פְקֹ֗ד גֶּ֣פֶן זֹֽאת׃
טז. וְ֭כַנָּה אֲשֶׁר־נָטְעָ֣ה יְמִינֶ֑ךָ וְעַל־בֵּ֝֗ן אִמַּ֥צְתָּה לָּֽךְ׃
יז. שְׂרֻפָ֣ה בָאֵ֣שׁ כְּסוּחָ֑ה מִגַּעֲרַ֖ת פָּנֶ֣יךָ יֹאבֵֽדוּ׃
יח. תְּֽהִי־יָ֭דְךָ עַל־אִ֣ישׁ יְמִינֶ֑ךָ עַל־בֶּן־אָ֝דָ֗ם אִמַּ֥צְתָּ לָּֽךְ׃
יט. וְלֹא־נָס֥וֹג מִמֶּ֑ךָּ תְּ֝חַיֵּ֗נוּ וּבְשִׁמְךָ֥ נִקְרָֽא׃
כ. יְ֘הֹוָ֤ה אֱלֹהִ֣ים צְבָא֣וֹת הֲשִׁיבֵ֑נוּ הָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה׃ פ
א. לַמְנַצֵּ֥חַ אֶל־שֹׁשַׁנִּ֑ים אל ישראל, המשולים בשיר השירים לשושנה [ב. כלי נגון1] עֵד֖וּת רמז לשלוש גליות [ב. קישוט2]3 לְאָסָ֣ף מִזְמֽוֹר׃4
ב. רֹ֘עֵ֤ה יִשְׂרָאֵ֨ל הַאֲזִ֗ינָה שבעבר פרנסת אותם5 נֹהֵ֣ג כַּצֹּ֣אן יוֹסֵ֑ף כל ישראל, הנקראים על שם יוסף6 יֹשֵׁ֖ב הַכְּרוּבִ֣ים הוֹפִֽיעָה׃ הראה גבורתך, כמו בבנין המקדש7
ג. לִפְנֵ֤י אֶפְרַ֨יִם וּבִנְיָ֘מִ֤ן וּמְנַשֶּׁ֗ה כשיזדקקו לישועתך, אף שאינם ראויים8 עוֹרְרָ֥ה אֶת־גְּבוּרָתֶ֑ךָ9 וּלְכָ֖ה10 לִישֻׁעָ֣תָה לָּֽנוּ׃ עליך מוטל להושיענו [ב. לך בזריזות11]
ד. אֱלֹהִ֥ים הֲשִׁיבֵ֑נוּ מן הגלות בבבל, בימי מרדכי12 וְהָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ בפנים מאירות ושוחקות13 וְנִוָּשֵֽׁעָה׃14
ה. יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֣ים צְבָא֑וֹת15 עַד־מָתַ֥י עָ֝שַׁ֗נְתָּ בִּתְפִלַּ֥ת עַמֶּֽךָ׃ בימי מלכי יון, שהציקו לעם [ב. תפילתם נחשבת כעשן16]17
ו. הֶ֭אֱכַלְתָּם לֶ֣חֶם דִּמְעָ֑ה במצרים18 וַ֝תַּשְׁקֵ֗מוֹ בִּדְמָע֥וֹת שָׁלִֽישׁ׃ בבבל, שבעים שנה, שליש מתקופת מצרים [ב. מידה גדולה19]
ז. תְּשִׂימֵ֣נוּ מָ֭דוֹן לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ השכנים שנתגרו בנו הם בני יון [ב. סנבלט וטוביה20]21 וְ֝אֹיְבֵ֗ינוּ יִלְעֲגוּ־לָֽמוֹ׃ לועגים עלינו ובינם לעצמם22 [ב. על ה' עצמו23]
ח. אֱלֹהִ֣ים צְבָא֣וֹת הֲשִׁיבֵ֑נוּ לגדולה ולעושר שהיו לנו24 וְהָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ25 וְנִוָּשֵֽׁעָה׃ מבני יון המציקים לנו26
ט. גֶּ֭פֶן מִמִּצְרַ֣יִם תַּסִּ֑יעַ ישראל, שנעקרה משם27 תְּגָרֵ֥שׁ גּ֝וֹיִ֗ם שבעת העממים28 וַתִּטָּעֶֽהָ׃ ונטעת אותה במקומם29
י. פִּנִּ֥יתָ לְפָנֶ֑יהָ את היושבים שם30 וַתַּשְׁרֵ֥שׁ שׇׁ֝רָשֶׁ֗יהָ31 וַתְּמַלֵּא־אָֽרֶץ׃ והתפשטה למטה ולמעלה32
יא. כׇּסּ֣וּ הָרִ֣ים צִלָּ֑הּ של עדת ישראל33 וַ֝עֲנָפֶ֗יהָ אַֽרְזֵי־אֵֽל׃ הם מלכים אדירים34
יב. תְּשַׁלַּ֣ח קְצִירֶ֣הָ עַד־יָ֑ם הים הגדול הוא קצה הארץ35 וְאֶל־נָ֝הָ֗ר ברוחב הארץ, עד הפרת36 יוֹנְקוֹתֶֽיהָ׃37
יג. לָ֭מָּה פָּרַ֣צְתָּ גְדֵרֶ֑יהָ עתה, כשהחרבת את כתליה38 וְ֝אָר֗וּהָ כׇּל־עֹ֥בְרֵי דָֽרֶךְ׃ כאילו הפקרת אותה, ולקטו פירותיה39
יד. יְכַרְסְמֶ֣נָּֽה חֲזִ֣יר מִיָּ֑ עַ ר כשנגזרה פורענות על ישראל, מתחזק עשו40 וְזִ֖יז שָׂדַ֣י יִרְעֶֽנָּה׃ כל רמש השדה, אוכל את ענפיה [ב. עוף41]42
טו. אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֮43 שֽׁ֫וּב ־ נָ֥א הַבֵּ֣ט מִשָּׁמַ֣יִם וּרְאֵ֑ה עתה, מהמקום שבו צבאותיך44 וּ֝פְקֹ֗ד גֶּ֣פֶן זֹֽאת׃ השגח עליה, כי זו הגפן שהסעת ממצרים4546
טז. וְ֭ כַ נָּה אֲשֶׁר־נָטְעָ֣ה יְמִינֶ֑ךָ מקום מושב הגפן [ב. ישראל עצמם47]48 וְעַל־בֵּ֝֗ן אִמַּ֥צְתָּה לָּֽךְ׃ ישראל, שחיזקת [ב. עשו, הבן החביב49]50
יז. שְׂרֻפָ֣ה בָאֵ֣שׁ כְּסוּחָ֑ה51 מִגַּעֲרַ֖ת פָּנֶ֣יךָ יֹאבֵֽדוּ׃ הם אובדים בלי הפסק, בגלל זעפך [ב. האויבים יאבדו52]53
יח. תְּֽהִי־יָ֭דְךָ עַל־אִ֣ישׁ יְמִינֶ֑ךָ תהיה לעזרתו [ב. מכתך על עשו54]55 עַל־בֶּן־אָ֝דָ֗ם אִמַּ֥צְתָּ לָּֽךְ׃ ישראל [ב. עשו עצמו56]57
יט. וְלֹא־נָס֥וֹג מִמֶּ֑ךָּ מאמונתך, גם בצרות58 תְּ֝חַיֵּ֗נוּ מן הגלות59 וּבְשִׁמְךָ֥ נִקְרָֽא׃ ואז נזכיר טובתך60
כ. יְ֘הֹוָ֤ה אֱלֹהִ֣ים צְבָא֣וֹת הֲשִׁיבֵ֑נוּ שלוש אזכרות כאן, לפי חוזק הגליות61 הָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ62 וְנִוָּשֵֽׁעָה׃ פ63