קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.
גוים טימאו את המקדש ושפכו דם ישראל א. אף שהוא קינה נקרא מזמור, מפני שה' שפך את חמתו על העצים והאבנים ולא על ישראל [רש"י, המאירי] ב. המזמור נאמר בנבואה על חורבן בית המקדש הראשון והגלות [המאירי] ג. המזמור הוסד על החורבן, והמשורר מבקש ישועה למען כבוד שמו של ה' [מלבי"ם]
א. מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אֱֽלֹהִ֡ים בָּ֤אוּ גוֹיִ֨ם בְּֽנַחֲלָתֶ֗ךָ טִ֭מְּאוּ אֶת־הֵיכַ֣ל קׇדְשֶׁ֑ךָ שָׂ֖מוּ אֶת־יְרוּשָׁלַ֣͏ִם לְעִיִּֽים׃
ב. נָתְנ֡וּ אֶת־נִבְלַ֬ת עֲבָדֶ֗יךָ מַ֭אֲכָל לְע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם בְּשַׂ֥ר חֲ֝סִידֶ֗יךָ לְחַיְתוֹ־אָֽרֶץ׃
ג. שָׁפְכ֬וּ דָמָ֨ם כַּמַּ֗יִם סְֽבִ֘יב֤וֹת יְֽרוּשָׁלָ֗͏ִם וְאֵ֣ין קוֹבֵֽר׃
ד. הָיִ֣ינוּ חֶ֭רְפָּה לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ לַ֥עַג וָ֝קֶ֗לֶס לִסְבִיבוֹתֵֽינוּ׃
ה. עַד־מָ֣ה יְ֭הֹוָה תֶּאֱנַ֣ף לָנֶ֑צַח תִּֽבְעַ֥ר כְּמוֹ־אֵ֝֗שׁ קִנְאָתֶֽךָ׃
ו. שְׁפֹ֤ךְ חֲמָתְךָ֗ אֶֽל־הַגּוֹיִם֮ אֲשֶׁ֢ר לֹא־יְדָ֫ע֥וּךָ וְעַ֥ל מַמְלָכ֑וֹת אֲשֶׁ֥ר בְּ֝שִׁמְךָ֗ לֹ֣א קָרָֽאוּ׃
ז. כִּ֭י אָכַ֣ל אֶֽת־יַעֲקֹ֑ב וְֽאֶת־נָוֵ֥הוּ הֵשַֽׁמּוּ׃
ח. אַֽל־תִּזְכׇּר־לָנוּ֮ עֲוֺנֹ֢ת רִאשֹׁ֫נִ֥ים מַ֭הֵר יְקַדְּמ֣וּנוּ רַחֲמֶ֑יךָ כִּ֖י דַלּ֣וֹנוּ מְאֹֽד׃
ט. עׇזְרֵ֤נוּ אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׁעֵ֗נוּ עַֽל־דְּבַ֥ר כְּבֽוֹד־שְׁמֶ֑ךָ וְהַצִּילֵ֥נוּ וְכַפֵּ֥ר עַל־חַ֝טֹּאתֵ֗ינוּ לְמַ֣עַן שְׁמֶֽךָ׃
י. לָ֤מָּה יֹאמְר֣וּ הַגּוֹיִם֮ אַיֵּ֢ה אֱֽלֹהֵ֫יהֶ֥ם יִוָּדַ֣ע (בגיים) [בַּגּוֹיִ֣ם] לְעֵינֵ֑ינוּ נִ֝קְמַ֗ת דַּֽם־עֲבָדֶ֥יךָ הַשָּׁפֽוּךְ׃
יא. תָּ֤ב֣וֹא לְפָנֶיךָ֮ אֶנְקַ֢ת אָ֫סִ֥יר כְּגֹ֥דֶל זְרוֹעֲךָ֑ ה֝וֹתֵ֗ר בְּנֵ֣י תְמוּתָֽה׃
יב. וְהָ֘שֵׁ֤ב לִשְׁכֵנֵ֣ינוּ שִׁ֭בְעָתַיִם אֶל־חֵיקָ֑ם חֶרְפָּ֘תָ֤ם אֲשֶׁ֖ר חֵרְפ֣וּךָ אֲדֹנָֽי׃
יג. וַאֲנַ֤חְנוּ עַמְּךָ֨ וְצֹ֥אן מַרְעִיתֶךָ֮ נ֤וֹדֶ֥ה לְּךָ֗ לְע֫וֹלָ֥ם לְד֥וֹר וָדֹ֑ר נְ֝סַפֵּ֗ר תְּהִלָּתֶֽךָ׃ פ
א. מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אף שהוא קינה, כי החמה נשפכה על העצים והאבנים נאמר בנבואה על חורבן הבית הראשון1 אֱֽלֹהִ֡ים בָּ֤אוּ גוֹיִ֨ם בְּֽנַחֲלָתֶ֗ךָ2 טִ֭מְּאוּ אֶת־הֵיכַ֣ל קׇדְשֶׁ֑ךָ3 שָׂ֖מוּ אֶת־יְרוּשָׁלַ֣͏ִם לְעִיִּֽים׃ לגלי אבנים כדרך החורבות [ב. מקומות שפלים4]5
ב. נָתְנ֡וּ אֶת־נִבְלַ֬ת עֲבָדֶ֗יךָ מַ֭אֲכָל לְע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם ולא קברו אותם6 בְּשַׂ֥ר חֲ֝סִידֶ֗יךָ לְחַיְתוֹ־אָֽרֶץ׃ אף הרשעים שנענשו נקראים חסידים [ב. חסידים ממש7]8
ג. שָׁפְכ֬וּ דָמָ֨ם כַּמַּ֗יִם רבים [ב. כמים שמותר לשפכם9]10 סְֽבִ֘יב֤וֹת יְֽרוּשָׁלָ֗͏ִם ולא בשדה במדבר11 וְאֵ֣ין קוֹבֵֽר׃ כי הנשארים פחדו לצאת מהמחבוא ולקברם12
ד. הָיִ֣ינוּ חֶ֭רְפָּה לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ בעיני האומות היושבות בינינו13 לַ֥עַג וָ֝קֶ֗לֶס לִסְבִיבוֹתֵֽינוּ׃ קלס הוא לדבר עליהם בגנאי14
ה. עַד־מָ֣ה יְ֭הֹוָה תֶּאֱנַ֣ף לָנֶ֑צַח בנו, אחרי שכבר כילית את חרון אפך15 תִּֽבְעַ֥ר כְּמוֹ־אֵ֝֗שׁ קִנְאָתֶֽךָ׃ חמתך שבה אתה נוקם16
ו. שְׁפֹ֤ךְ חֲמָתְךָ֗ אֶֽל־הַגּוֹיִם֮ אֲשֶׁ֢ר לֹא־יְדָ֫ע֥וּךָ העובדים לכוכבים, ואינם רוצים להכירך17 וְעַ֥ל מַמְלָכ֑וֹת אֲשֶׁ֥ר בְּ֝שִׁמְךָ֗ לֹ֣א קָרָֽאוּ׃ הן בבל ואדום18
ז. כִּ֭י אָכַ֣ל אֶֽת־יַעֲקֹ֑ב כלו והשמידו, והוא היודע אותך19 וְֽאֶת־נָוֵ֥הוּ הֵשַֽׁמּוּ׃ הוא בית המקדש20
ח. אַֽל־תִּזְכׇּר־לָנוּ֮ עֲוֺנֹ֢ת רִאשֹׁ֫נִ֥ים של אבותינו הראשונים [ב. חטאות הנעורים21]22 מַ֭הֵר יְקַדְּמ֣וּנוּ רַחֲמֶ֑יךָ לפני שתזכור את העוונות23 כִּ֖י דַלּ֣וֹנוּ מְאֹֽד׃ ואין בנו כוח לסבול עוד24
ט. עׇזְרֵ֤נוּ אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׁעֵ֗נוּ אם כי תמיד הושעת, לפחות עזור עתה25 עַֽל־דְּבַ֥ר כְּבֽוֹד־שְׁמֶ֑ךָ בעבור שלא יחולל שמך26 וְהַצִּילֵ֥נוּ וְכַפֵּ֥ר עַל־חַ֝טֹּאתֵ֗ינוּ שמעכבים את הישועה, אחר שקדמו הרחמים27 לְמַ֣עַן שְׁמֶֽךָ׃28
י. לָ֤מָּה יֹאמְר֣וּ הַגּוֹיִם֮ אַיֵּ֢ה אֱֽלֹהֵ֫יהֶ֥ם ויש בכך חילול השם, אחר שתמיד היית מושיענו29 יִוָּדַ֣ע (בגיים) [בַּגּוֹיִ֣ם] לְעֵינֵ֑ינוּ בעודנו חיים30 נִ֝קְמַ֗ת דַּֽם־עֲבָדֶ֥יךָ הַשָּׁפֽוּךְ׃ והוא הדם שנזכר בתחילת המזמור, וגם נקמת דמם נוגעת בכבוד שמך31
יא. תָּ֤ב֣וֹא לְפָנֶיךָ֮ אֶנְקַ֢ת אָ֫סִ֥יר הוא ישראל בגלות32 כְּגֹ֥דֶל זְרוֹעֲךָ֑33 ה֝וֹתֵ֗ר בְּנֵ֣י תְמוּתָֽה׃ פתח את האסורים, הנידונים להריגה בגללך [ב. השאר בחיים34]35
יב. וְהָ֘שֵׁ֤ב לִשְׁכֵנֵ֣ינוּ שִׁ֭בְעָתַיִם אֶל־חֵיקָ֑ם כגמול על מעשיהם, פעמים רבות בלי מספר36 חֶרְפָּ֘תָ֤ם אֲשֶׁ֖ר חֵרְפ֣וּךָ אֲדֹנָֽי׃ באמרם איה אלהיהם37
יג. וַאֲנַ֤חְנוּ עַמְּךָ֨ וְצֹ֥אן מַרְעִיתֶךָ֮ הידועים כעמך38 נ֤וֹדֶ֥ה לְּךָ֗ לְע֫וֹלָ֥ם בכל ימי חיינו, על הטובה שעברה39 לְד֥וֹר וָדֹ֑ר נְ֝סַפֵּ֗ר תְּהִלָּתֶֽךָ׃ פ לבנינו ולבני בנינו40