קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.
ההודאה לה', והוא השופט א. הארץ וכל יושביה נמוגים ביום מתן תורה, מתנאי שהתנה ה' עם מעשה בראשית [שבת פח., רש"י] ב. המזמור נאמר כדי שה' לא ישחית את ישראל בגלות [מצודת דוד] ג. היושר והמישרים עצמו מדבר בשיר, וכפי הנראה חברו אסף בימי יהושפט [מלבי"ם] ד. המילה "ואני" מוסבת על ישראל [המאירי]
א. לַמְנַצֵּ֥חַ אַל־תַּשְׁחֵ֑ת מִזְמ֖וֹר לְאָסָ֣ף שִֽׁיר׃
ב. ה֘וֹדִ֤ינוּ לְּךָ֨ אֱֽלֹהִ֗ים ה֭וֹדִינוּ וְקָר֣וֹב שְׁמֶ֑ךָ סִ֝פְּר֗וּ נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃
ג. כִּ֭י אֶקַּ֣ח מוֹעֵ֑ד אֲ֝נִ֗י מֵישָׁרִ֥ים אֶשְׁפֹּֽט׃
ד. נְֽמֹגִ֗ים אֶ֥רֶץ וְכׇל־יֹשְׁבֶ֑יהָ אָנֹכִ֨י תִכַּ֖נְתִּי עַמּוּדֶ֣יהָ סֶּֽלָה׃
ה. אָמַ֣רְתִּי לַ֭הוֹלְלִים אַל־תָּהֹ֑לּוּ וְ֝לָרְשָׁעִ֗ים אַל־תָּרִ֥ימוּ קָֽרֶן׃
ו. אַל־תָּרִ֣ימוּ לַמָּר֣וֹם קַרְנְכֶ֑ם תְּדַבְּר֖וּ בְצַוָּ֣אר עָתָֽק׃
ז. כִּ֤י לֹ֣א מִ֭מּוֹצָא וּמִֽמַּעֲרָ֑ב וְ֝לֹ֗א מִמִּדְבַּ֥ר הָרִֽים׃
ח. כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים שֹׁפֵ֑ט זֶ֥ה יַ֝שְׁפִּ֗יל וְזֶ֣ה יָרִֽים׃
ט. כִּ֤י כ֪וֹס בְּֽיַד־יְהֹוָ֡ה וְיַ֤יִן חָמַ֨ר מָ֥לֵא מֶסֶךְ֮ וַיַּגֵּ֢ר מִ֫זֶּ֥ה אַךְ־שְׁ֭מָרֶיהָ יִמְצ֣וּ יִשְׁתּ֑וּ כֹּ֝֗ל רִשְׁעֵי־אָֽרֶץ׃
י. וַ֭אֲנִי אַגִּ֣יד לְעֹלָ֑ם אֲ֝זַמְּרָ֗ה לֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב׃
יא. וְכׇל־קַרְנֵ֣י רְשָׁעִ֣ים אֲגַדֵּ֑עַ תְּ֝רוֹמַ֗מְנָה קַֽרְנ֥וֹת צַדִּֽיק׃ פ
א. לַמְנַצֵּ֥חַ אַל־תַּשְׁחֵ֑ת שלא תשחית את ישראל בגלות1 מִזְמ֖וֹר לְאָסָ֣ף כנראה בימי יהושפט2 שִֽׁיר׃ בשם היושר והמישרים3
ב. ה֘וֹדִ֤ינוּ לְּךָ֨ אֱֽלֹהִ֗ים גם על הרעה כמו על הטובה4 ה֭וֹדִינוּ וְקָר֣וֹב שְׁמֶ֑ךָ לנו, בכל עת, להציל ולהושיע5 סִ֝פְּר֗וּ נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃6
ג. כִּ֭י אֶקַּ֣ח מוֹעֵ֑ד כשאקבע זמן לדין7 [ב. כשיבוא יום טוב8]9 אֲ֝נִ֗י מֵישָׁרִ֥ים אֶשְׁפֹּֽט׃ את אויביהם של ישראל10
ד. נְֽמֹגִ֗ים אֶ֥רֶץ וְכׇל־יֹשְׁבֶ֑יהָ כשהעולם התנדנד לחזור לתוהו [ב. בעתיד, מרוב פחד11]12 אָנֹכִ֨י תִכַּ֖נְתִּי עַמּוּדֶ֣יהָ להישאר עד עולם13 סֶּֽלָה׃ מפני שקיבלו ישראל את התורה14
ה. אָמַ֣רְתִּי לַ֭הוֹלְלִים אַל־תָּהֹ֑לּוּ הרשעים שגורמים בלבול בתוך עם ישראל15 וְ֝לָרְשָׁעִ֗ים אַל־תָּרִ֥ימוּ קָֽרֶן׃ ולא להחטיא את ישראל16
ו. אַל־תָּרִ֣ימוּ לַמָּר֣וֹם קַרְנְכֶ֑ם אף על הרמים מכם17 תְּדַבְּר֖וּ בְצַוָּ֣אר עָתָֽק׃ דברי גאוה קשים18
ז. כִּ֤י לֹ֣א מִ֭מּוֹצָא וּמִֽמַּעֲרָ֑ב מצד זריחת השמש או שקיעתה19 וְ֝לֹ֗א מִמִּדְבַּ֥ר הָרִֽים׃ ולא מנסיעה למדבר לממון20
ח. כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים שֹׁפֵ֑ט ולא המזל או הטבע21 זֶ֥ה יַ֝שְׁפִּ֗יל את הגבוה22 וְזֶ֣ה יָרִֽים׃ את השפל, לפי מעשיו2324
ט. כִּ֤י כ֪וֹס בְּֽיַד־יְהֹוָ֡ה הפורענות מוכנה, כמשל שתיית יין25 וְיַ֤יִן חָמַ֨ר חזק ומשובח26 מָ֥לֵא מֶסֶךְ֮ ומזוג במידה הראויה27 וַיַּגֵּ֢ר מִ֫זֶּ֥ה וממנו מתיז ושופך28 אַךְ־שְׁ֭מָרֶיהָ יִמְצ֣וּ יִשְׁתּ֑וּ כֹּ֝֗ל רִשְׁעֵי־אָֽרֶץ׃ אבל לא הצדיקים29 [ב. הרשעים בוחרים בשמרים30]
י. וַ֭אֲנִי אַגִּ֣יד לְעֹלָ֑ם נקמת ה' וגבורתו מעתה31 אֲ֝זַמְּרָ֗ה לֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב׃ שלא עזבני בגלות32 [ב. המישרים מזמר33]
יא. וְכׇל־קַרְנֵ֣י רְשָׁעִ֣ים אֲגַדֵּ֑עַ קרנו של עמלק תיגדע בידי ישראל34 תְּ֝רוֹמַ֗מְנָה קַֽרְנ֥וֹת צַדִּֽיק׃ פ הוא ישראל, שבחו של ה'35