האזור המודגש הוא מיקום משוער בלבד (לפי יחס-עמודים) - לא עוגן מדויק-למילה
קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.
דוד מתוודה אחרי תוכחת נתן א. נאמר כשבא נתן הנביא להוכיחו על מעשה בת שבע [מצודת דוד] ב. נתן בישר לו "גם ה' העביר חטאתך", ומלת "גם" מורה שכבר עשה תשובה [אבן עזרא] ג. "למנצח" ו"מזמור" מורים על שמחה כפולה, שהתוכחה הביאה לתשובה [אלשיך] ד. דוד מבקש מחילה מצד החסד, הרחמים והמשפט [מלבי"ם]
א. לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
ב. בְּֽבוֹא־אֵ֭לָיו נָתָ֣ן הַנָּבִ֑יא כַּאֲשֶׁר־בָּ֝֗א אֶל־בַּת־שָֽׁבַע׃
ג. חׇנֵּ֣נִי אֱלֹהִ֣ים כְּחַסְדֶּ֑ךָ כְּרֹ֥ב רַ֝חֲמֶ֗יךָ מְחֵ֣ה פְשָׁעָֽי׃
ד. (הרבה) [הֶ֭רֶב] כַּבְּסֵ֣נִי מֵעֲוֺנִ֑י וּֽמֵחַטָּאתִ֥י טַהֲרֵֽנִי׃
ה. כִּֽי־פְ֭שָׁעַי אֲנִ֣י אֵדָ֑ע וְחַטָּאתִ֖י נֶגְדִּ֣י תָמִֽיד׃
ו. לְךָ֤ לְבַדְּךָ֨ חָטָאתִי֮ וְהָרַ֥ע בְּעֵינֶ֗יךָ עָ֫שִׂ֥יתִי לְ֭מַעַן תִּצְדַּ֥ק בְּדׇבְרֶ֗ךָ תִּזְכֶּ֥ה בְשׇׁפְטֶֽךָ׃
ז. הֵן־בְּעָו֥וֹן חוֹלָ֑לְתִּי וּ֝בְחֵ֗טְא יֶחֱמַ֥תְנִי אִמִּֽי׃
ח. הֵן־אֱ֭מֶת חָפַ֣צְתָּ בַטֻּח֑וֹת וּ֝בְסָתֻ֗ם חׇכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי׃
ט. תְּחַטְּאֵ֣נִי בְאֵז֣וֹב וְאֶטְהָ֑ר תְּ֝כַבְּסֵ֗נִי וּמִשֶּׁ֥לֶג אַלְבִּֽין׃
י. תַּ֭שְׁמִיעֵנִי שָׂשׂ֣וֹן וְשִׂמְחָ֑ה תָּ֝גֵ֗לְנָה עֲצָמ֥וֹת דִּכִּֽיתָ׃
יא. הַסְתֵּ֣ר פָּ֭נֶיךָ מֵחֲטָאָ֑י וְֽכׇל־עֲוֺ֖נֹתַ֣י מְחֵֽה׃
יב. לֵ֣ב טָ֭הוֹר בְּרָא־לִ֣י אֱלֹהִ֑ים וְר֥וּחַ נָ֝כ֗וֹן חַדֵּ֥שׁ בְּקִרְבִּֽי׃
יג. אַל־תַּשְׁלִיכֵ֥נִי מִלְּפָנֶ֑יךָ וְר֥וּחַ קׇ֝דְשְׁךָ֗ אַל־תִּקַּ֥ח מִמֶּֽנִּי׃
יד. הָשִׁ֣יבָה לִּ֭י שְׂשׂ֣וֹן יִשְׁעֶ֑ךָ וְר֖וּחַ נְדִיבָ֣ה תִסְמְכֵֽנִי׃
טו. אֲלַמְּדָ֣ה פֹשְׁעִ֣ים דְּרָכֶ֑יךָ וְ֝חַטָּאִ֗ים אֵלֶ֥יךָ יָשֽׁוּבוּ׃
טז. הַצִּ֘ילֵ֤נִי מִדָּמִ֨ים אֱֽלֹהִ֗ים אֱלֹהֵ֥י תְשׁוּעָתִ֑י תְּרַנֵּ֥ן לְ֝שׁוֹנִ֗י צִדְקָתֶֽךָ׃
יז. אֲ֭דֹנָי שְׂפָתַ֣י תִּפְתָּ֑ח וּ֝פִ֗י יַגִּ֥יד תְּהִלָּתֶֽךָ׃
יח. כִּ֤י לֹא־תַחְפֹּ֣ץ זֶ֣בַח וְאֶתֵּ֑נָה ע֝וֹלָ֗ה לֹ֣א תִרְצֶֽה׃
יט. זִ֥בְחֵ֣י אֱלֹהִים֮ ר֤וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה לֵב־נִשְׁבָּ֥ר וְנִדְכֶּ֑ה אֱ֝לֹהִ֗ים לֹ֣א תִבְזֶֽה׃
כ. הֵיטִ֣יבָה בִ֭רְצוֹנְךָ אֶת־צִיּ֑וֹן תִּ֝בְנֶ֗ה חוֹמ֥וֹת יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃
כא. אָ֤ז תַּחְפֹּ֣ץ זִבְחֵי־צֶ֭דֶק עוֹלָ֣ה וְכָלִ֑יל אָ֤ז יַעֲל֖וּ עַל־מִזְבַּחֲךָ֣ פָרִֽים׃ פ
א. לַמְנַצֵּ֗חַ1 מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ שיר שמחה על התשובה2
ב. בְּֽבוֹא־אֵ֭לָיו נָתָ֣ן הַנָּבִ֑יא להוכיחו בדבר ה'3 כַּאֲשֶׁר־בָּ֝֗א אֶל־בַּת־שָֽׁבַע׃ שאינה אשת איש באמת4
ג. חׇנֵּ֣נִי אֱלֹהִ֣ים כְּחַסְדֶּ֑ךָ תן לי חן תחילה5 כְּרֹ֥ב רַ֝חֲמֶ֗יךָ6 מְחֵ֣ה פְשָׁעָֽי׃ על שני החטאים7
ד. (הרבה) [הֶ֭רֶב] כַּבְּסֵ֣נִי מֵעֲוֺנִ֑י כבוס רב מכתם העיוות שבנפש8 וּֽמֵחַטָּאתִ֥י טַהֲרֵֽנִי׃ וטהרה מטומאת המעשה9
ה. כִּֽי־פְ֭שָׁעַי אֲנִ֣י אֵדָ֑ע שאני מכיר בהם10 וְחַטָּאתִ֖י11 נֶגְדִּ֣י תָמִֽיד׃ הוא עומד לפניי תמיד, כי אני דואג12
ו. לְךָ֤ לְבַדְּךָ֨ חָטָאתִי֮ גם הפגיעה באוריה עברה על אזהרתך, והסליחה בידך13 וְהָרַ֥ע בְּעֵינֶ֗יךָ עָ֫שִׂ֥יתִי בסתר14 לְ֭מַעַן תִּצְדַּ֥ק בְּדׇבְרֶ֗ךָ יכולתי להתגבר, אך נכשלתי בניסיון, כדי שתצדק15 תִּזְכֶּ֥ה בְשׇׁפְטֶֽךָ׃ והרשעים יראו שהתשובה מועילה16
ז. הֵן־בְּעָו֥וֹן חוֹלָ֑לְתִּי אין פלא, כי יצירתי בתשמיש מביאה עוונות17 וּ֝בְחֵ֗טְא18 יֶחֱמַ֥תְנִי אִמִּֽי׃ בעת העיבור נשארה בי התאווה19
ח. הֵן־אֱ֭מֶת חָפַ֣צְתָּ בַטֻּח֑וֹת אני מודה שחטאתי באמת20 וּ֝בְסָתֻ֗ם חׇכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי׃ בלב סתום הודעת חכמה, וכך אתוודה21
ט. תְּחַטְּאֵ֣נִי בְאֵז֣וֹב וְאֶטְהָ֑ר הכהן מטהר בהזאה מצורע וטמא מת22 תְּ֝כַבְּסֵ֗נִי במחילה23 וּמִשֶּׁ֥לֶג אַלְבִּֽין׃ כצרעת שהלבינה כולה, ולכן טהורה24
י. תַּ֭שְׁמִיעֵנִי שָׂשׂ֣וֹן וְשִׂמְחָ֑ה הודעה שסליחה ניתנה על החטא, בגלוי ובלב25 תָּ֝גֵ֗לְנָה עֲצָמ֥וֹת דִּכִּֽיתָ׃ שנדכאו בנבואה הקשה26
יא. הַסְתֵּ֣ר פָּ֭נֶיךָ מֵחֲטָאָ֑י שלא יעמדו לקטרג27 וְֽכׇל־עֲוֺ֖נֹתַ֣י28 מְחֵֽה׃ מלוח נפשי
יב. לֵ֣ב טָ֭הוֹר בְּרָא־לִ֣י אֱלֹהִ֑ים ובכך לא אכשל עוד, בבריאה חדשה29 וְר֥וּחַ נָ֝כ֗וֹן חַדֵּ֥שׁ בְּקִרְבִּֽי׃ רוח הנפש הפנימית, ואין צורך אלא בחידוש30
יג. אַל־תַּשְׁלִיכֵ֥נִי מִלְּפָנֶ֑יךָ ושאהיה מושגח31 וְר֥וּחַ קׇ֝דְשְׁךָ֗32 אַל־תִּקַּ֥ח מִמֶּֽנִּי׃ שתנחני לאמת33
יד. הָשִׁ֣יבָה לִּ֭י שְׂשׂ֣וֹן יִשְׁעֶ֑ךָ את רוח הנבואה שנסתלקה כבתחילה [ב. שמחת ניצחון באויבים34]35 וְר֖וּחַ נְדִיבָ֣ה תִסְמְכֵֽנִי׃ ברצון אצילי לתת, תחזיקני36
טו. אֲלַמְּדָ֣ה פֹשְׁעִ֣ים דְּרָכֶ֑יךָ הם ילמדו ממני, אם יראו שסולחים37 וְ֝חַטָּאִ֗ים אֵלֶ֥יךָ יָשֽׁוּבוּ׃ ויכניעו תאוותם כמוני [ב. החטאים עצמם יהפכו לזכויות38]39
טז. הַצִּ֘ילֵ֤נִי מִדָּמִ֨ים אֱֽלֹהִ֗ים מעונש חרב על אוריה שהרגתי40 אֱלֹהֵ֥י תְשׁוּעָתִ֑י41 תְּרַנֵּ֥ן לְ֝שׁוֹנִ֗י צִדְקָתֶֽךָ׃ אכיר בבינתי שהיא צדקה ולא דין42
יז. אֲ֭דֹנָי שְׂפָתַ֣י תִּפְתָּ֑ח כשתמחול לי, יהיה לי פתחון פה להגיד43 וּ֝פִ֗י44 יַגִּ֥יד תְּהִלָּתֶֽךָ׃ לעורר את הרבים לתשובה45
יח. כִּ֤י לֹא־תַחְפֹּ֣ץ זֶ֣בַח וְאֶתֵּ֑נָה על מזיד אין חטאת, ואם תחפוץ אביאה46 ע֝וֹלָ֗ה לֹ֣א תִרְצֶֽה׃ כי רצונך שלא נחטא כלל47
יט. זִ֥בְחֵ֣י אֱלֹהִים֮ הקרבן המרוצה48 ר֤וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה הוא שבירת מחשבות הרע49 לֵב־נִשְׁבָּ֥ר וְנִדְכֶּ֑ה וגם שבירת תאוות הגוף50 אֱ֝לֹהִ֗ים לֹ֣א תִבְזֶֽה׃51
כ. הֵיטִ֣יבָה בִ֭רְצוֹנְךָ אֶת־צִיּ֑וֹן בדורו של שלמה בני, שיקים את המקדש [ב. בשיבת הגולים52]53 תִּ֝בְנֶ֗ה חוֹמ֥וֹת יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ ואת העיר עצמה54
כא. אָ֤ז תַּחְפֹּ֣ץ זִבְחֵי־צֶ֭דֶק בלי חטא55 עוֹלָ֣ה וְכָלִ֑יל עולת תמיד, ומנחת כהן56 אָ֤ז יַעֲל֖וּ עַל־מִזְבַּחֲךָ֣ פָרִֽים׃ פ רק פרים, בלי חטאות57