תהלים פרק קמג - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

דוד מבקש שלא יבוא עמו במשפט, ושיענה באמונה ובצדקה א. נאמר כנגד כל ישראל בגלותם [רש"י, אלשיך] ב. דוד אמר גם מזמור זה במערה [מלבי"ם] ג. תפלה להינצל מכף האויבים, ורמוז בה גם תשועת הנפש [המאירי]

הפסוקים

א. מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד יְהֹוָ֤ה שְׁמַ֬ע תְּפִלָּתִ֗י הַאֲזִ֥ינָה אֶל־תַּחֲנוּנַ֑י בֶּאֱמֻנָתְךָ֥ עֲ֝נֵ֗נִי בְּצִדְקָתֶֽךָ׃

ב. וְאַל־תָּב֣וֹא בְ֭מִשְׁפָּט אֶת־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֤י לֹֽא־יִצְדַּ֖ק לְפָנֶ֣יךָ כׇל־חָֽי׃

ג. כִּ֥י רָ֘דַ֤ף אוֹיֵ֨ב נַפְשִׁ֗י דִּכָּ֣א לָ֭אָרֶץ חַיָּתִ֑י הוֹשִׁבַ֥נִי בְ֝מַחֲשַׁכִּ֗ים כְּמֵתֵ֥י עוֹלָֽם׃

ד. וַתִּתְעַטֵּ֣ף עָלַ֣י רוּחִ֑י בְּ֝תוֹכִ֗י יִשְׁתּוֹמֵ֥ם לִבִּֽי׃

ה. זָ֘כַ֤רְתִּי יָמִ֨ים מִקֶּ֗דֶם הָגִ֥יתִי בְכׇל־פׇּעֳלֶ֑ךָ בְּֽמַעֲשֵׂ֖ה יָדֶ֣יךָ אֲשׂוֹחֵֽחַ׃

ו. פֵּרַ֣שְׂתִּי יָדַ֣י אֵלֶ֑יךָ נַפְשִׁ֓י כְּאֶרֶץ־עֲיֵפָ֖ה לְךָ֣ סֶֽלָה׃

ז. מַ֘הֵ֤ר עֲנֵ֨נִי יְהֹוָה֮ כָּלְתָ֢ה ר֫וּחִ֥י אַל־תַּסְתֵּ֣ר פָּנֶ֣יךָ מִמֶּ֑נִּי וְ֝נִמְשַׁ֗לְתִּי עִם־יֹ֥רְדֵי בֽוֹר׃

ח. הַשְׁמִ֘יעֵ֤נִי בַבֹּ֨קֶר חַסְדֶּךָ֮ כִּֽי־בְךָ֢ בָ֫טָ֥חְתִּי הוֹדִיעֵ֗נִי דֶּרֶךְ־ז֥וּ אֵלֵ֑ךְ כִּי־אֵ֝לֶ֗יךָ נָשָׂ֥אתִי נַפְשִֽׁי׃

ט. הַצִּילֵ֖נִי מֵאֹיְבַ֥י יְהֹוָ֗ה אֵלֶ֥יךָ כִסִּֽתִי׃

י. לַמְּדֵ֤נִי לַ֥עֲשׂ֣וֹת רְצוֹנֶךָ֮ כִּֽי־אַתָּ֢ה אֱל֫וֹהָ֥י רוּחֲךָ֥ טוֹבָ֑ה תַּ֝נְחֵ֗נִי בְּאֶ֣רֶץ מִישֽׁוֹר׃

יא. לְמַעַן־שִׁמְךָ֣ יְהֹוָ֣ה תְּחַיֵּ֑נִי בְּצִדְקָתְךָ֓ תּוֹצִ֖יא מִצָּרָ֣ה נַפְשִֽׁי׃

יב. וּֽבְחַסְדְּךָ֮ תַּצְמִ֢ית אֹ֫יְבָ֥י וְֽ֭הַאֲבַדְתָּ כׇּל־צֹרְרֵ֣י נַפְשִׁ֑י כִּ֝֗י אֲנִ֣י עַבְדֶּֽךָ׃ פ

הפירוש המשולב

פסוק א

א. מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד¹ יְהֹוָ֤ה שְׁמַ֬ע תְּפִלָּתִ֗י בתפלה הקבועה לצרכי הכלל² הַאֲזִ֥ינָה אֶל־תַּחֲנוּנַ֑י ובתחנונים לצרכי היחיד³ בֶּאֱמֻנָתְךָ֥ עֲ֝נֵ֗נִי בְּצִדְקָתֶֽךָ׃ בצרכי הכלל כפי שהבטחתני⁴ ובצרכי היחיד, מצד החסד⁵⁶

פסוק ב

ב. וְאַל־תָּב֣וֹא בְ֭מִשְׁפָּט אֶת־עַבְדֶּ֑ךָ אף אם חטאתי⁷ כִּ֤י לֹֽא־יִצְדַּ֖ק לְפָנֶ֣יךָ כׇל־חָֽי׃ אם תדקדק בכל מעשי האדם⁸⁹ ועשה צדקה¹⁰

פסוק ג

ג. כִּ֥י רָ֘דַ֤ף אוֹיֵ֨ב נַפְשִׁ֗י אם חטאתי, הרי נענשתי כבר¹¹ דִּכָּ֣א לָ֭אָרֶץ חַיָּתִ֑י ושבר גם את חיי הגוף¹² הוֹשִׁבַ֥נִי בְ֝מַחֲשַׁכִּ֗ים היא המערה¹³¹⁴ כְּמֵתֵ֥י עוֹלָֽם׃ שמתו מזמן רב¹⁵

פסוק ד

ד. וַתִּתְעַטֵּ֣ף עָלַ֣י רוּחִ֑י בְּ֝תוֹכִ֗י יִשְׁתּוֹמֵ֥ם לִבִּֽי׃ ונאטם בתמהון כאילו קרב קצי, וכוחי מסתתרים¹⁶

פסוק ה

ה. זָ֘כַ֤רְתִּי יָמִ֨ים מִקֶּ֗דֶם את הנסים שנעשו לנו¹⁷ הָגִ֥יתִי בְכׇל־פׇּעֳלֶ֑ךָ בפעולתך התמידית, בעיון¹⁸ בְּֽמַעֲשֵׂ֖ה יָדֶ֣יךָ אֲשׂוֹחֵֽחַ׃ על מה שנברא ועומד¹⁹

פסוק ו

ו. פֵּרַ֣שְׂתִּי יָדַ֣י אֵלֶ֑יךָ בתפלה, כמבקש שיינתן לי בידי²⁰ נַפְשִׁ֓י כְּאֶרֶץ־עֲיֵפָ֖ה לְךָ֣ צמאה למים, ומשתוקקת אליך תמיד²¹ סֶֽלָה׃²²

פסוק ז

ז. מַ֘הֵ֤ר עֲנֵ֨נִי יְהֹוָה֮ כָּלְתָ֢ה ר֫וּחִ֥י כליון המתאוה שאינו מגיע לחפצו²³ אַל־תַּסְתֵּ֣ר פָּנֶ֣יךָ מִמֶּ֑נִּי אפילו לרגע²⁴ וְ֝נִמְשַׁ֗לְתִּי עִם־יֹ֥רְדֵי בֽוֹר׃ אל הקבר [ב. אל הרשעים²⁵]

פסוק ח

ח. הַשְׁמִ֘יעֵ֤נִי בַבֹּ֨קֶר חַסְדֶּךָ֮ בעת הגאולה²⁶ כִּֽי־בְךָ֢ בָ֫טָ֥חְתִּי הוֹדִיעֵ֗נִי דֶּרֶךְ־ז֥וּ אֵלֵ֑ךְ כדי להינצל מיד האויב²⁷ כִּי־אֵ֝לֶ֗יךָ נָשָׂ֥אתִי נַפְשִֽׁי׃ כדי שתקבל את שאלתי [ב. בתקוה²⁸]²⁹

פסוק ט

ט. הַצִּילֵ֖נִי מֵאֹיְבַ֥י יְהֹוָ֗ה³⁰ אֵלֶ֥יךָ כִסִּֽתִי׃ לא גליתי את תלאותי לאדם, רק לך³¹

פסוק י

י. לַמְּדֵ֤נִי לַ֥עֲשׂ֣וֹת רְצוֹנֶךָ֮ חלף רדיפת האויב שמבקש להחטיאני³² כִּֽי־אַתָּ֢ה אֱל֫וֹהָ֥י ולכן בידך להטות את לבי³³ רוּחֲךָ֥ טוֹבָ֑ה תַּ֝נְחֵ֗נִי בְּאֶ֣רֶץ מִישֽׁוֹר׃ רצונך הטוב ינחני בדרך שאין בה מכשול³⁴

פסוק יא

יא. לְמַעַן־שִׁמְךָ֣ יְהֹוָ֣ה תְּחַיֵּ֑נִי ויתפרסם בין העמים [ב. שמך: מדת רחמים³⁵]³⁶ בְּצִדְקָתְךָ֓ תּוֹצִ֖יא מִצָּרָ֣ה נַפְשִֽׁי׃ אף אם אין בידי זכות³⁷³⁸

פסוק יב

יב. וּֽבְחַסְדְּךָ֮ תַּצְמִ֢ית אֹ֫יְבָ֥י אלה שמאיימים על גופי³⁹ וְֽ֭הַאֲבַדְתָּ כׇּל־צֹרְרֵ֣י נַפְשִׁ֑י שמעכבים אותי מעבודתך⁴⁰ כִּ֝֗י אֲנִ֣י עַבְדֶּֽךָ׃ פ ועל האדון להציל עבדו⁴¹

ליקוטי מפרשים - בהרחבה

שאלה בבית המדרש