הושע פרק ח - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

הושע פרק ח: אֶל חִכְּךָ֣ שֹׁפָ֔ר כַּנֶּ֖שֶׁר עַל בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה יַ֚עַן עָבְר֣וּ בְרִיתִ֔י וְעַל תּוֹרָתִ֖י פָּשָֽׁעוּ׃

הפסוקים

א. אֶל חִכְּךָ֣ שֹׁפָ֔ר כַּנֶּ֖שֶׁר עַל בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה יַ֚עַן עָבְר֣וּ בְרִיתִ֔י וְעַל תּוֹרָתִ֖י פָּשָֽׁעוּ׃

ב. לִ֖י יִזְעָ֑קוּ אֱלֹהַ֥י יְֽדַעֲנ֖וּךָ יִשְׂרָאֵֽל׃

ג. זָנַ֥ח יִשְׂרָאֵ֖ל ט֑וֹב אוֹיֵ֖ב יִרְדְּפֽוֹ׃

מלכים ושרים שלא מרצון ה', ועגל שמרון מעשה חרש שיישבר לשבבים

ד. הֵ֤ם הִמְלִ֙יכוּ֙ וְלֹ֣א מִמֶּ֔נִּי הֵשִׂ֖ירוּ וְלֹ֣א יָדָ֑עְתִּי כַּסְפָּ֣ם וּזְהָבָ֗ם עָשׂ֤וּ לָהֶם֙ עֲצַבִּ֔ים לְמַ֖עַן יִכָּרֵֽת׃

ה. זָנַח֙ עֶגְלֵ֣ךְ שֹׁמְר֔וֹן חָרָ֥ה אַפִּ֖י בָּ֑ם עַד מָתַ֕י לֹ֥א יוּכְל֖וּ נִקָּיֹֽן׃

ו. כִּ֤י מִיִּשְׂרָאֵל֙ וְה֔וּא חָרָ֣שׁ עָשָׂ֔הוּ וְלֹ֥א אֱלֹהִ֖ים ה֑וּא כִּֽי שְׁבָבִ֣ים יִֽהְיֶ֔ה עֵ֖גֶל שֹׁמְרֽוֹן׃

זריעת רוח וקציר סופה: ישראל נבלע בגוים, ואפרים שוכר לו אוהבים באשור

ז. כִּ֛י ר֥וּחַ יִזְרָ֖עוּ וְסוּפָ֣תָה יִקְצֹ֑רוּ קָמָ֣ה אֵֽין ל֗וֹ צֶ֚מַח בְּלִ֣י יַעֲשֶׂה קֶּ֔מַח אוּלַ֣י יַעֲשֶׂ֔ה זָרִ֖ים יִבְלָעֻֽהוּ׃

ח. נִבְלַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל עַתָּה֙ הָי֣וּ בַגּוֹיִ֔ם כִּכְלִ֖י אֵֽין חֵ֥פֶץ בּֽוֹ׃

ט. כִּי הֵ֙מָּה֙ עָל֣וּ אַשּׁ֔וּר פֶּ֖רֶא בּוֹדֵ֣ד ל֑וֹ אֶפְרַ֖יִם הִתְנ֥וּ אֲהָבִֽים׃

י. גַּ֛ם כִּֽי יִתְנ֥וּ בַגּוֹיִ֖ם עַתָּ֣ה אֲקַבְּצֵ֑ם וַיָּחֵ֣לּוּ מְּעָ֔ט מִמַּשָּׂ֖א מֶ֥לֶךְ שָׂרִֽים׃

מזבחות לחטא, תורת ה' כדבר זר, ושכחת הבורא בבניית היכלות וערים בצורות

יא. כִּי הִרְבָּ֥ה אֶפְרַ֛יִם מִזְבְּח֖וֹת לַחֲטֹ֑א הָיוּ ל֥וֹ מִזְבְּח֖וֹת לַחֲטֹֽא׃

יג. זִבְחֵ֣י הַבְהָבַ֗י יִזְבְּח֤וּ בָשָׂר֙ וַיֹּאכֵ֔לוּ יְהֹוָ֖ה לֹ֣א רָצָ֑ם עַתָּ֞ה יִזְכֹּ֤ר עֲוֺנָם֙ וְיִפְקֹ֣ד חַטֹּאותָ֔ם הֵ֖מָּה מִצְרַ֥יִם יָשֽׁוּבוּ׃

יד. וַיִּשְׁכַּ֨ח יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת עֹשֵׂ֗הוּ וַיִּ֙בֶן֙ הֵיכָל֔וֹת, וִיהוּדָ֕ה הִרְבָּ֖ה עָרִ֣ים בְּצֻר֑וֹת, וְשִׁלַּחְתִּי אֵ֣שׁ בְּעָרָ֔יו וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנֹתֶֽיהָ׃