הושע פרק א - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

הושע פרק א: דְּבַר יְהֹוָ֣ה אֲשֶׁ֣ר הָיָ֗ה אֶל הוֹשֵׁ֙עַ֙ בֶּן בְּאֵרִ֔י בִּימֵ֨י עֻזִּיָּ֥ה יוֹתָ֛ם אָחָ֥ז יְחִזְקִיָּ֖ה מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה וּבִימֵ֛י יָרׇבְעָ֥ם בֶּן יוֹאָ֖שׁ מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃

הפסוקים

א. דְּבַר יְהֹוָ֣ה אֲשֶׁ֣ר הָיָ֗ה אֶל הוֹשֵׁ֙עַ֙ בֶּן בְּאֵרִ֔י בִּימֵ֨י עֻזִּיָּ֥ה יוֹתָ֛ם אָחָ֥ז יְחִזְקִיָּ֖ה מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה וּבִימֵ֛י יָרׇבְעָ֥ם בֶּן יוֹאָ֖שׁ מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃

נישואי הושע לגומר אשת הזנונים, והבן יזרעאל המבשר את קץ בית יהוא

ב. תְּחִלַּ֥ת דִּבֶּר יְהֹוָ֖ה בְּהוֹשֵׁ֑עַ וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל הוֹשֵׁ֗עַ לֵ֣ךְ קַח לְךָ֞ אֵ֤שֶׁת זְנוּנִים֙ וְיַלְדֵ֣י זְנוּנִ֔ים כִּֽי זָנֹ֤ה תִזְנֶה֙ הָאָ֔רֶץ מֵאַחֲרֵ֖י יְהֹוָֽה׃

ג. וַיֵּ֙לֶךְ֙ וַיִּקַּ֔ח אֶת גֹּ֖מֶר בַּת דִּבְלָ֑יִם וַתַּ֥הַר וַתֵּלֶד ל֖וֹ בֵּֽן׃

ד. וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֵלָ֔יו קְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יִזְרְעֶ֑אל כִּי ע֣וֹד מְעַ֗ט וּפָ֨קַדְתִּ֜י אֶת דְּמֵ֤י יִזְרְעֶאל֙ עַל בֵּ֣ית יֵה֔וּא וְהִ֨שְׁבַּתִּ֔י מַמְלְכ֖וּת בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃

ה. וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְשָֽׁבַרְתִּי֙ אֶת קֶ֣שֶׁת יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖מֶק יִזְרְעֶֽאל׃

לא רוחמה ולא עמי: סילוק הרחמים מישראל וישועת יהודה בלא חרב

ו. וַתַּ֤הַר עוֹד֙ וַתֵּ֣לֶד בַּ֔ת וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ קְרָ֥א שְׁמָ֖הּ לֹ֣א רֻחָ֑מָה כִּי֩ לֹ֨א אוֹסִ֜יף ע֗וֹד אֲרַחֵם֙ אֶת בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כִּֽי נָשֹׂ֥א אֶשָּׂ֖א לָהֶֽם׃

ז. וְאֶת בֵּ֤ית יְהוּדָה֙ אֲרַחֵ֔ם וְהוֹשַׁעְתִּ֖ים בַּיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם וְלֹ֣א אוֹשִׁיעֵ֗ם בְּקֶ֤שֶׁת וּבְחֶ֙רֶב֙ וּבְמִלְחָמָ֔ה בְּסוּסִ֖ים וּבְפָרָשִֽׁים׃

ח. וַתִּגְמֹ֖ל אֶת לֹ֣א רֻחָ֑מָה וַתַּ֖הַר וַתֵּ֥לֶד בֵּֽן׃

ט. וַיֹּ֕אמֶר קְרָ֥א שְׁמ֖וֹ לֹ֣א עַמִּ֑י כִּ֤י אַתֶּם֙ לֹ֣א עַמִּ֔י וְאָנֹכִ֖י לֹא אֶהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃